לזכר סבי יעקב וסבתי עמומה עזר; לזכר הדודים יוסף, יהודה, סמירה וסלח למשפחת עזר
לזכר בעלה של דודתי פרחה יצחק יעקב ולזכר אימי דייזי -דליה אבוגוז לבית עזר
יום כיפור בבתי הכנסת בבגדאד היה מאוד מיוחד. הכיסאות היו מסודרים כמו בבית קולנוע, היו גם תאים מיוחדים למשפחות ומקומות מכובדים לאנשים כגון סוחרים עשירים, שהיו יקרים מאוד. כל המתפללים בבתי הכנסת היו לבושים בלבן ונעלו נעליים לבנות ארוגות בחוטים עדינים. כאשר היהודים היו יוצאים כך מבתי הכנסת, הערבים היו אומרים "הנה התרנגולות והתרנגולים הלבנים יוצאים". שמירת הקדושה הייתה בעיצומה ביום זה. בתי הכנסת היו צמודים זה לזה כך שהילדים היו קופצים דרך הגגות מבית כנסת אחד למשנהו. בתי הכנסת היו עמוסים במתפללים, עזרת נשים למעלה והגברים למטה.
בחג הפסח היו מזמינים את המצות חודשים מראש, היו משפחות שעסקו באפיית מצות. משפחות היו מזמינות את כמות המצות הדרושה חודשיים שלושה מראש. רבנים היו מסתובבים בבתים של האופים לבדוק כל גרגר חיטה וכל גרגר אורז. חשיבות כשרותם רבה. היו בוררים את גרגירי החיטה והאורז בקפדנות. הרבנים היו מכניסים את החיטה והאורז לשקים מיוחדים לבנים ולוקחים לטחינה, לאחר מכן מחזירים אותם ושומרים עליהם בקפידה. עם התקרב החג היו מחלקים לבתי המזמינים את הכמויות שהוזמנו. היו לוקחים את הסירים להגעלה ולהברקה אצל בעלי מקצוע שקראו להם "צפפיר'" סירים שחורים היו יוצאים מבהיקים כחדשים.
חג השבועות היה חג מאד חשוב, הוא נחגג בקרב המשפחות, והכנות האוכל היו מוצרי חלב בלבד. שמנת סמיכה מאד שנקראה גקיימר. הכל על טהרת מוצרי החלב החמאה והגבינות, חג זה היה חשוב אולי יותר מחג הפסח.
שאלה בעברית: מהיכן הגיע שם (המשפחה) 'עזר'?
תשובה: 'עזר' היה אדם קדוש שבקברו היו מבקרים בחג השבועות, להגיע לקברו היה צריך להגיע באונייה, היו אוניות מיוחדות לשם כך שהיו שייכים ליהודים בהם שטנו לקבר של 'עזר'.