חיינו חיי דלות ומחסור והחיים היו קשים. על מנת להתפרנס לקח אבי את ילדיו לעבוד ולהתפרנס בכפרים ארמניים נוצריים.

ומעשה שהיה כך היה: בליל הסדר, הסבה המשפחה אל שולחן הסדר הערוך עם הגדה, מצות ומה שהיה בנמצא. לפתע נכנס אל הבית ילד מוסלמי וניסה להשליך אל שולחן הסדר הכשר, פרורי לחם (שהם בחזקת חמץ גמור). אבי המשפחה מיהר לתפוס את הנער אך זה ברח אל ביתו. אבא רדף אחריו והגיע עד לביתו של הנער. אבי פגש שם את אביו של הנער וסיפר לו על מעללי בנו. אבי הנער המוסלמי כעס מאד על בנו ואף היכה אותו נמרצות על שהפריע ליהודים בחגם הקדוש.

כמובן ששמחת החג נפגעה בשל כך והעיבה על המשכו.