שיר האב להולדת הבן
שיר לחתן ביום חתונתו
סיפור חיים
שבעת ימי ההכנה לקראת החתונה בג'רבה
שיר לחתן
שיר לכתישת החינה עבור הכלה ומשפחתה
כיבוד הורים
יום כיפור בג'רבה
מוקדש לזכרו המבורך של סעדה טרבלסי, שהתגורר בג'רבה ברוב ימיו.
יהי רצון שתהיינה שיחות אלה זיכרון לאיש יקר, שמסורת אבותיו היתה נר לרגליו.
א. אחר כך מתפללים. מתחילה התפילה. היום כולו הולך בתפילה.
ב. למה מתפללים? בשביל מה מתפללים?
א. אנחנו לא יוצאים. מתפללים שחרית
ב. בשביל מה מתפללים? למה מתפללים?
א. למה מתפללים?! יום כיפור!
ב. מה רוצים? בשביל מה?
ב. למה מתפללים יום כיפור?
א. למה כיפור?
ב. כן. למה עושים את החג הזה?
א. למה עושים אותו? זה כיפור. זה כיפור..לא מהתורה. נקרא כנראה בודאי ממנו, כיפור.
ב. כדי שה' ינקה לנו את העוונות.
ג. יכפר עלינו. יכפר עלינו.
א. זה כיפור, כיפור, נאמר מן הר סיני ייראה לי. כך לא? אולי טעות? [...] משהו אחר?
ב. כן. כתוב בתורה.
א. כן. זה מהתורה. מהר סיני. כיפור מקובל מהר סיני. לא כמו דברים אחרים תיקנו אותם החכמים. זה כיפור מהר סיני.
ב. אבל למה? למה? א. זה ממנו בו.
ב. כדי שיתנקו לנו העוונות.
א. כן. כן. זה לא עניינו דבר זה. זה ברור. התקבל עם התורה. ירד עם התורה, כיפור. אה.
ב. מתפללים יום...
א. אחרי שחרית, נעילה... לא מוסף. אחרי מוסף. נחים שעה. ירדו שעה. יש שיושבים חברה קוראת תהלים.
ב. מה זה חברה?
א. הכוונה חבורה מתאספים קוראים תהילים. חברה. חבורה, מתאספים. מתאספים, מתאספים קוראים תהילים. אחרי התפילה, אחרי התפילה נפרדים, הולכים לנוח שעה. ויש שמתאספים ויושבים קוראים תהילים.
ב. אהא. א. אחר כך מכריזים מנחה. תזכירי.
ב. כן. כן.
א. כי האנשים כולם מפורדים ואסופים. מכריזים לומר לך זמן מנחה.
ב. מנחה, מנחה.
א. כדי שיחזרו, יהיו נוכחים.
ב. יתאספו.
א. אחרי מנחה. נעילה. אחרי הנעילה על פי היום, מוסיפים לקרוא מעט סליחות.
ב. מוסיפים אחרי נעילה?!
א. מה?
ב. אחרי נעילה מוסיפים לקרוא?
א. מה?
ב. אחרי נעילה מוסיפים לקרוא?
א. אחרי נעילה, הרי את רוצה את המנהג של ג'רבה, מוסיפים לקרוא הסליחות. כדי לא יוציאו, כדי שיוסיפו את החול על הקודש. מוסיפים לקרוא סליחות כדי להוסיף החול על הקודש. אחרי זה ערבית. אחרי ערבית מכינים את הנרות שלהם וחוזרים בהם.
ב. כן.
א. דלוקים מהיום. רוצים לחזור בהם דלוקים. יכנסו בהם לבית, דלוקים. קילומטר חוזרים בהם.
ב. דלוקים?
א. דלוקים! ומי שנכבה. לא נכנס הביתה עד שחוזר ומדליק אותו. תזכירי אותה. תזכירי אותה! חחח ויש, יש שמגיע לו דלוק.
ב. כן?!
א. אנחנו נכנסים לאכול ארוחת ערב. אחרי כן אנחנו יוצאים לברך את הלבנה. ידוע. מנהג. אחרי הלבנה אנחנו מזיזים את הסוכה.
ב. מתחילים קצת לבנות.
א. אנחנו מתחילים קצת בסוכה.
ב. למה?
א. זה משהו. למה?! מחיל אל חיל. תמיד אומרים אותה.
ב. מה זה?
א. הכוונה. ממצווה למצווה. לא מפסיקים. ממצווה ממצווה. לא אכלנו תרנגול ו...
ב. והפסקנו (צוחק)