מראיינת: איזה קשר היה לכם עם השלוחים?
אסתר: אנחנו, איך יש לנו איתם לקשר? אנחנו אנשים לא יודעים כלום, יודעים רק תורה ודברים קטנים, אבל הערבים הם נוטעים, הם מביאים לנו אוכל, הם מביאים לנו שתייה, הם נותנים לנו בתים, הם נותנים לנו הכול. אנחנו לא יודעים כלום. רק תורה ומעשים טובים והדברים האלה, אז בגלל זה. בגלל זה היה קשר ביניהם.
מראיינת: ומה היה?
אסתר: כמו שנגיד, איך אומרים את זה, רמלה. שמה הקשר בין יהודים למוסלמים. חיים ביחד. חיים בכבוד. המוסלמי אם הוא צריך לעבור הוא צריך להוריד את הבגדים שלו, לא תיגע בו אישה של היהודים. והיהודי אם צריך לעבור, ככה, כל אחד בלכיוון שלו. היה שם לגבול. היה שם לכבוד.
מראיינת: הם היו בעיר שלכן? באים להרים?
אסתר: באים אם שם החג שלנו פסח, הם מביאים לנו שני כבשים. נותנים לרב, אומרים להם זה מתנה של היהודים. ישחטו להם, יאכלו אותם וישמחו איתם בחג. והחג שלהם אנחנו מביאים להם גם אנחנו מתנה.
מראיינת: איזה חג היה להם?
אסתר: פסחא, עיר רמדאן, חג פסחא. מבשלים גם הם. הריקודים שלהם, אנחנו הולכים לטפל בהם.