לידה וברית מילה

מוקדש לבעלי ולבניי, זכריה ובנימין דוד

שם הדובר/ת: 
נעמה דוד
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
87
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
שפה: 
ערבית-יהודית
תיעוד: 
יעל וקסלר ונעמה רצאבי
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
נעמה רצאבי (בסיוע יעל וקסלר)

תרגום: 

נעמה ד: ילדתי בת, אמא שלי הראתה לי וכל זה היה אדום אדום. היא חששה שהבת שלי תלך לשווא. היא היתה אומרת לי שהבת שלי תמות.

נעמה ר׳: לא היתה מיילדת בתימן?

נעמה ד׳: לא. המבוגרות יילדו את הצעירות. גוזרות את חבל הטבור, וקוברות את השליה. רוחצות את האישה. במשך חודש, אחיותי לא נתנו לי לקום מהמיטה. נתנו לי לאכול, הריש, עשיט.

נעמה: אם תינוק לא יונק, מה הייתם עושים?

נעמה ד׳: בתימן לא היה ילד שלא ינק. אמרתי לבעלי תתקשר לאמבולנס שייקח אותי לחדרה. הייתי קרובה לעין שמר, אבל בעלי לא הסכים. אמרתי לו: אני אחראית. הם לא יקחו לי את הילד. אם הם יקחו אותו, אגיד שיקחו אותי יחד איתו. נשארתי שלוש שעות וצעקתי לשמים. התביישתי מהאנשים הזרים שהיו באוהל. הגעתי לבית חולים ותוך שעה ילדתי את הבן. הייתי מבסוטית, כמו כשאת מטפלת בתינוק. השאירו אותי 10 ימים בבית חולים. מה? תחזרי לאוהל ותסבלי? זו היתה לידה שלישית. שכנעו אותי להישאר, אמרו לי: אל תפחדי. שמרתי על בני. היו נותנים לי אותו שלוש פעמים ביום. הנקתי אותו, היה לי אוכל טוב, שתיה טובה וחלב מספיק. אחרי 10 ימים אמרו לי מספיק לך, תלכי חזרה לאוהל. הם הסיעו אותי באמבולנס. כשהאישה יוצאת מבית החולים, לוקחים את התינוק לבית תינוקות במקום מגוריה. הגעתי לבית התינוקות, יצאה המנהלת ואמרה: גברת, אני מצטערת צער גדול, לבנך אין מקום בבית התינוקות. בית התינוקות מלא ילדים. אמרתי ביני לבין עצמי, זה מה שאני רוצה, ללכת עם הבן שלי. באמת התנהגו איתנו בסדר. אמרתי לבעלי, יש לנו מוהל צדיק ומבין. תביא את המוהל, אברהם סברי, אלי ואני אשאל אותו, הוא בדק אותו והילד בריא. אמרתי לו: הילד שקט, יונק וישן. המוהל שאל אותי: את תשמעי מה שאני אגיד לך?' אבל בעלי רועד, פוחד. הוא היה כשר. אני רחצתי וטיפלתי, אמר המוהל: בואי נעשה לילד ברית מילה הוא יהיה בריא, הוא יחיה. ואם זה ככה (ימות) זכה בברית. ימות עם מצווה. אמרתי לו: אני אחריך. יש הקב"ה, מי שברא אותו ירפא אותו. רק עשה לו את הברית והוא צרח. אמר לי המוהל: עכשיו את רואה. עכשיו הוא יבלבל אותך. וכל הזמן יבכה. אמרתי לו זה מה שאנחנו רוצים. אביו אהב אותו, מת עליו.

נעמה ר׳: בתימן מה עושה היולדת אחרי הלידה? כמה זמן נשארת בבית?

נעמה ד׳: היולדת אחרי לידה יושבת בבית, עושים לה זאפה, עושים לה שמח כשהיא יוצאת החוצה. אני יצאתי אחרי חודש, האחיות שלי שמרו עלי. בתום חודש מלבישים אותי שמלה, וצהלולים, לובשים בגדי חתונה, מתופפים. לקחו אותי לבאר ממנה שאבו מים. ישבנו קצת שם וחזרנו הביתה. במהלך החודש אוכלים עשית והריש, וסמנא, חמאה מותכת עם דבש. בצהרים נותנים פיתות ולחוח, הכל בשפע.