מוקדש להוריי, משה קטיעי ושושנה שמעה קטיעי
שם הדובר/ת:
נעמה רצאבי
מגדר:
אישה
עיסוק:
הוראה טיפולית
גיל בעת התיעוד:
76
שנת עלייה לארץ:
1949
ארץ המוצא:
קהילות המוצא:
שפה:
ערבית-יהודית
נושאי השיחה:
תיעוד:
יעל וקסלר
מועד התיעוד:
2020
תִרגום:
נעמה רצאבי (בסיוע יעל וקסלר)
תרגום:
חג הפסח היה בתימן שונה מהארץ. אני זוכרת שבתימן ישבנו כולנו ביחד ליד השולחן הגדול. עליו היה מרור יין חרוסת מצות. כולם ישבו סביב השולחן. הגברים יושבים יחדיו, הילדים לידם והם מלמדים אותם איך לקרוא ואומרים כך: 'מה נשתנה?'-'מה חבר'.
לפני הפסח היו שוחטים פרות, זו עבודת הגברים; והנשים רוחצות את הבשר. הנשים אפו את המצות בתנור. הגברים דאגו למרור, לבשר; הנשים מכינות מצות ומרק וסחוג; עושות הכל במטבח. התימנים אוכלים הרבה ירק: בצל וצנון במהלך הארוחה. אצל התימנים המרק והחילבה נאכלים בחג וביום יום.