תרגום כללי:
תשורה: לא הכל אני זוכרת. את השירים אני זוכרת, כי נכנסו לאוזן. אמא שלי היתה טוחנת ושרה מזמרת. אני ישנתי ליד המטחנה; הייתי בת שלוש.
נעמה: באיזו שעה הנשים קמו?
תשורה: קמו עם אור ראשון, כדי לטחון ולאפות פיתות.
נעמה: באיזו שעה?
תשורה: כשהתרנגול קורא. קמו לטחון לעשות בצק, פיתות. הכינו ארוחת בוקר.
נעמה: אמא שלך טחנה ועשתה את כל הפעולות הללו?
תשורה: כן, היא והעובדת שלה.
נעמה: היא העירה אותך?
תשורה: לא, אני שמעתי אותה וקמתי. רציתי לשמוע את השירים שלה. אמי המציאה בעצמה את הלחן. אני אשיר לך בית מתוך אחד השירים שהיא חברה.
תשורה: שרה שיר שהלחינה אמה.
אימי ידעה תורה, היא בת המורי. שמעה את אביה מלמד את הבנים. בתימן לא למדו את הנשים; לא בצנעא ולא במקום אחר. אמרו: "מי שמלמד את בתו תורה מלמד אותה תפלות". היא למדה כל דבר, היה לה זיכרון טוב. אם אחד מהבחורים טעה, עשתה קול, כחכחה ותיקנה אותו כך וכך.