שם הדובר/ת:
רבקה בן דוד (סבג)
משתתפים בשיחה:
אסתר שלם, ידידיה סבג ולורט אולנסקי (סבג)
מגדר:
אישה
עיסוק:
מורה
גיל בעת התיעוד:
78
שנת עלייה לארץ:
1951
ארץ המוצא:
קהילות המוצא:
שפה:
ערבית-יהודית
תיעוד:
יעל וקסלר
מועד התיעוד:
2020
תִרגום:
אודט סופרי
תרגום:
הסבא שלנו, בבא אליהו (רבי אליהו נחמני) היה רב, והיה בוועד הקהילה של מכנס. תפקידו היה מפקח על החינוך בתלמוד תורה. הוא היה מגיע כל חודשיים-שלושה לתלמוד תורה לעקוב אחרי הנעשה בבית הספר. אני הייתי קטנה, בת ארבע-חמש שנים ושלחו אותי לתלמוד תורה. אסתר ואני היינו מאוד קרובות בגיל, יש ביננו שנה הפרש. היינו משחקות בבית, רצות ובעיקר מאוד מרעישות. אז סבתא ביקשה מאבא שלה, בבא אליהו, לקחת אחת מאיתנו לבי"ס. הכניסו אותי לתלמוד תורה. בכל שולחן בכיתה היה חור בשביל לשים את קסת הדיו. אני הייתי מגיעה כל בוקר עם שמלה נקיה, וחוזרת הביתה עם שמלה מוכתמת מדיו. אחרי כמה שנים עברתי לבי"ס 'אליאנס', שם למדנו עברית. המורה בבית הספר היה חבר של אחותי הגדולה. הייתי יוצאת מהכיתה כי לא עניין אותי, והוא העלים עין.