שם הדובר/ת:
פרלה ממן (סבג)
משתתפים בשיחה:
מיכאל שגב (מייר מישל סבג) ורבקה בן דוד (סבג)
מגדר:
אישה
עיסוק:
מטפלת ומורה
גיל בעת התיעוד:
94
שנת עלייה לארץ:
1966
ארץ המוצא:
קהילות המוצא:
שפה:
נושאי השיחה:
תיעוד:
יעל וקסלר
מועד התיעוד:
2020
תִרגום:
אודט סופרי
תרגום:
פרלה: בימי ראשון, היו החיילים (האמריקאים שהיו במרוקו במלחמה) יורדים למלאח. חשבו שהם באים לבלות. אמא הייתה בפניקה בימי ראשון הללו, הייתה מבהילה את כולם: "תסגרו את כל הדלתות כי החיילים באים". ככה היינו מבלים את ימי הראשון שלנו.
רבקה : נזכרתי בימי שישי אחה"צ לקראת שבת, היה עובר כרוז במלאח ומכריז שהוא אוסף אוכל לנזקקים.
מיכאל: היו כמה מנהגים לעזרה לעניים. כל שבוע היה מישהו מוועד הקהילה עובר מבית לבית, ונותנים לו כוס שמן. אחר היה עובר ואוסף קמח, לזה קראו "התמיד". (קרבן תמיד). ובימי שישי היה בא איש וועד אחר, לזה קראו "של הרבי" , לו היו נותנים כיכר לחם או חצי. את זה נתנו למשפחות נזקקות. מי שרצה לתרום כסף עשה את זה בשבת, לקרן קיימת, לבית הכנסת.