תכשיטים

פנינה: זה צמיד כסף- 'שמלייט', וזה הלאזם.

נעמה: מאיפה זה.

פנינה: היה של אמא שלי.

נעמה: היא ענדה אותו?

פנינה: כן, היא ענדה אותו. עד שמנוחתה עדן, מתה. אחותי הגדולה, לולואה, לאה, חילקנו ביננו, זה נמסר ללאה כי היא הגדולה. היה לאמי משהו נוסף תכשיט- תות. אשתו של אחי, ישראל, שרה שמה, היא חמודה טובה, אימי אהבה אותה. נתנו לה את תכשיט התות. 

נעמה: מתי ענדתם את התכשיטים.

פנינה: בשבת, בחגים, באירוסין.

נעמה: עכשיו את עונדת?

פנינה: לא זה כבר לא במודה. זו מזכרת טובה שמזכירה לי דברים רבים.

נעמה: למי את רוצה לתת את התכשיט? אני אתן לבנותי.

נעמה: למי?

פפינה: אני אגיד לבתי הגדולה תקחי אלייך, אח"כ יעבור מהאם לבת. העברה בשרשרת. הבת הגדולה שמה אריאלה.