ברכה: בחג יצאנו לשחק ביער. קוראים לזה חייד. חייד למעלה וחייד למטה. חייד למעלה של הבנים וחייד למטה של הבנות.
נעמה: מה עשו?
ברכה: היינו משחקים מכינים כעכים, עוגיות קשות, ג'מרי, כל אחת מביאה קמח ועושים עגול עגול. בין שתי אבנים מכניסים חומר בעירה. על אבן נקיה רחבה שמנגבים אותה טוב טוב שמים את הבצק, שמחולק לגושים קטנים. ואת האפויים מניחים על מגש ממתכת, 'סחאן'. לוקחים קומקום עם מים ולוקחים מטלית בשביל לנגב; יושבים יחד. הבנים לבד ממילא לא עשו כלום. רק הבנות. הבנות היו שרות רוקדות מספרות סיפורים
נעמה: מה עשתה אמא שלך? איך אמא שלך עושה פיתות?
ברכה: צחקנו הרבה. אני נשארתי בחברות טובה עם אחת שהייתי איתה בתימן, שתהנה עד סוף חייה בעולם, שמה סעדה בנת סלאם אבהר. כשהתחתנה היא שאלה איפה ברכה שהתחתנה. עד שהגיעו לבית החתן, שלמה תנעמי, והיא שואלת איפה ברכה. אמרו לה פה. אמרה: 'לא, אני לא נכנסת לחדר, קודם תבוא ברכה'. הגישו להם תמרים. היא אמרה: 'אם ברכה לא באה אני לא מגיעה לאכול'.
נעמה: מה שמו על השולחן?
ברכה: שמו צימוקים, שקדים טובים. תמרים. אם את אוכלת טוב ויצאת החוצה, יודעים שאכלת תמרים. מהריח והטעם. קריספי.