אבא היה תורם ^HC הרבה לבית הכנסת, ואחי הגדול היתה לו מסגריה ^MH אז ^MH הבאנו אותו. בית הכנסת היה כל ^MH הזמן ^MH בצריף ^MH, כאשר היו תרומות ^MH  רבות בנו בית כנסת גדול, ועשו שנים עשר של חלונות גדולים. אז ^MH אמרו להם כעת צריכים תרומות ^MH כדי שיעשו חלונות וסורגים ^MH והכל.

אמר אבא לאחי, אני אשלם לך, תעשה סורגים, ^MH שנים עשר #הבית כנסת# החלונות. הלך אבא לראות הספרים ^HC ולקח הסמלים ^MH של שתים ^MH עשרה ^MH השבטים ^HC, וצייר אותם, ואמר לאחי: הנה שתים ^MH עשרה^MH השבטים^HC, תעשה סורגים ^MH בבית הכנסת של שתים ^MH עשרה ^MH השבטים. ^HC אז ^MH כל פעם ^MH שהיה הולכים לאיזה ^MH שמחה, של שבת חתן ^HC של האחים שלי, כאשר התחתנו הילדים, או בר מצוות ^MH, וכל דבר, הייתי הולכת. ושימח את לבי, כאשר ראיתי את החלונות של היצירה ^MH, שאחי ואבי תכננו על הדבר הזה. ואחי היה שליח ציבור ^HC בבית הכנסת וכעת ילדיו ממשיכים.^MH אחי היה מלמד ילדים לבר מצווה ^MH בלי כסף, והולך לבר מצווה ^MH וגם נותן מתנה ^MH גם . וילדיו, שנים מילדיו ממשיכים^MH בדרך^MH, מלמדים ילדים לבר מצוות.^MH הבן שלי למד אצל אחי. אנחנו גרים במגדל העמק ואחי היה גר בקרית אתא ועושה כל דבר, בדיסק ^MH, קסטה ^MH, אז ^MH היו קסטות ^MH , והילד שלי היה שומע בקסטה ^MH ולומד. וכך למד הקריאה בתורה ^HC וההפטרה ^HC וכל דבר.