מראיינת: תספרי לי על המקצועות שהיו לכם.
רחל: סבא שלי, אני הייתי הולכת לשבת איתו בלילה, היה עושה לשיח'ים, שיח'ים, שיח'ים של הערבים, היה להם סוס הוא היה עושה להם את ה... על מה שישבו. אבל הוא היה רוקם, ואני באתי לפה עכשיו, ואני עושה סלים כמו שהיה עושה. כמו שהוא היה עושה הסלים האלה, אני עשיתי אותם כאן וכולם, אומרים איך? אני אומרת להם: אני הייתי יושבת עם סבא שלי בלילה, היה עושה רקמה ל... היו באים אליו רק שיח'ים, כדי שיעלו, על מה שהיה יושב, היו שמים על הסוס והוא היה רוקם להם. אבא שלי היה מוכר לערבים, היה הולך מיום ראשון, לא היה חוזר עד יום חמישי בערב, לשוק, שוקים, היה מוכר בדים, מוכר להם בגדים. חמי ובעלי גם היו עושים, מוכרים שוק, היו הולכים על סוסים, על הסוס, היו הולכים מיום ראשון בבוקר עד יום חמישי אז היו חוזרים. היו לנים אצל הערבים ועושים להם ביצים ודבש וחמאה ויאכלו, והיו, היינו טובים איתם. המוסלמיות היו באות אלינו לבתים ולעזור לנו.
מראיינת: איזה עוד מקצועות היו שם? איזה עוד מקצועות?
רחל: היו כאלה שהיו עושים, איך אומרים, [לא ברור], מתקן נעליים, היה מסדר זה של קמח, כל אחד ומה היה לו.
מראיינת: ונשים רק עובדות בבית?
רחל: לא. היו תופרות ומוכרות למוסלמים, בגדים של המוסלמים, גם אני הייתי תופרת ונותנת, למכירה, היו באים אלה בעלי החנויות בשוק ומביאות בגדים לתפור להם ומשלמים לך. היו נשים עובדות.
מראיינת: במרוקו, את זוכרת את הסבא במרוקו, מה הוא היה עושה?
רחל: זה העבודה שלו. זו העבודה שהייתה לו, היה עושה למוסלמים ומביאים לו [לא ברור] ויבואו אליו, במיוחד היו באים, הייתה לו עבודה טובה, היו באים [לא ברור] צבעים, כולם היה עושה להם, ואני כשהייתי קטנה, עכשיו עשיתי, כולם היו משתגעים, המורה, איך שהייתי עושה סלים, תיקים בצבעים אז אמרתי להם: אני, סבא שלי, הייתי קטנה, כשהייתי קטנה הייתי יושבת לידו.