דינה: אירוסין קוראים לו חטבה (ביקש את ידה באופן רשמי) היה בא החתן לכלה, מביא כיבוד, עוגות, אגוזים ולוז, הוא מביא לכלה מבקש את ידה. מכינים כיבוד והוא בא לבקש את ידה וכך נקרא היא התארסה. כמו בכל מסיבה שעושים. אנשים שמחים ומכינים אוכל חגיגי, דגים, טנזיה, קוסקוס, בשר עם בצל, כדורי בשר עם בצל ומכינים אוכל חגיגי ועושים מסיבה גדולה ושמחה ובאים אנשים, דרבוקות וריקודים ומקשטים את הכלה, רוקדים איתה. הייתה שמחה גדולה. היה החתן מביא זהב ואם החתן מביאה לה גם זהב וסבתא שלו גם היא מביאה לכלה גם זהב. כולם מביאים זהב לכלה. מביאים הרבה לכלה. בגדים, ולפיג'מה כדי שתישן בלילה. אם התארסו כמו שהתחתנו, זהו. הכלה אם היא מאורסת, אם הוא ביקש את ידה, כל האנשים שומעים, כל השכנים יודעים, זהו, היא לא יכולה ללכת עם אחד. היא מאורסת לו. היא יכולה לבוא להוריו, הוא יכול לבוא אליה. כשהחתונה קרבה ימים לא ישנים ההורים של הכלה וההורים של החתן. מכנים הרבה עוגות, ואי ואי ואי, תופרים בגדים, תופרים שמלות. הרבה עבודה יש לפני החתונה. היו שולחים לשכנים. קודם כל למשפחה שלהם. לכל המשפחה של החתן, לכל המשפחה של הכלה. כולם. הוריו, אחיותיו ואחיו וגם היא הוריה, אחיה ואחיותיה גם, וכל השכנים ולבני המשפחה שגרים במקום אחר שולחים להם הזמנה. היו באים הרבה אנשים לחתונה.
מראיינת: כמה ימים חגגו את החתונה?
דינה: שבעה ימים. כל יום באים אנשים, אוכלים ושותים. כל יום. והכלה שמחה וכל יום באים אליהם וזורם יין ואוכל בשפע, ברוך ה' יש שפע. אגוזי מלך ושקדים הרבה הרבה. בחתונה החתן היה שובר את הכוס. אם הוא אומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו אחר כך הוא שובר את הכוס, זה המנהג שהיו עושים, גם היום כך עושים. אותו הדבר.