חטיבה יהודית בשירות הצבא הבריטי

מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)

מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן

מוקדש לזכרו

שם הדובר/ת: 
אלישע שינה
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
סוחר, חקלאי וספק מזון כשר וצורכי דת אחרים
גיל בעת התיעוד: 
72
שנת עלייה לארץ: 
1971
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
קלרט עינת-שינה
מועד התיעוד: 
1974
תִרגום: 
פרופ' יעקב מנצור

תרגום: 

ובישׂראל הרכיבו חטיבה, יהודים, והחלו הם לפעול עם האנגלים. גרמניה – היה האיש הזה (ימח השם הזה)... מה שמוֹ? השֹר של גרמניה היה ב... בא על... הדפיסו שטרות-כסף, והתעתדו להיכנס בעוד יומיים למצרים, ולהיכנס לישראל. הדפיסו שטרות-כסף, כזאת וכזאת עשו הגרמנים, ואלוהים סיכל את תוכניותיהם. היהודים צמוּ וקראו סליחות, והקימו מדינה. והיה מהנדס אחד, איש חזק, והוא אמר להם: האנגלים אינם יודעים מה לעשות, אינם יודעים מה לעשות. הרכיבו [קבוצה של אנשים] המחרפים נפשם למות, עשׂרים איש, הלבישו אותם לבוש גרמנים (ואלה גרמנים היו [במוצאם]), הלבישו אותם לבוּש גרמנים ושלחו אותם. הם רצו לגלות, מהיכן עומדים הגרמנים להתקיף את מצרים; מהיכן, אינני יודע... [להתקיף] את האנגלים. אלה שלחו עשׂרים איש ואמרו להם: --- לכו אתם והתערבו בין החיילים, והביאו לנו מידע. אלה, עשׂרים האנשים, התגנבו, והלכו והתערבו בין החיילים [הגרמנים]. [הלוא הם עצמם היו] גרמנים, לא כן? [ולבוּשים] לבוש של גרמנים, ואיש לא יודע, חשבו אותם לגרמנים. [לבסוף] הרגישו בהם. הרגישו בהם, [הם היו] עשׂרים איש – תשעה-עשר איש הרגו אותם, ורק אחד ניצל מהם. הוא ניצל מהם והלך ברגל. הבטיחו לו, כי ישלחו לו מכונית ויקחו אותו. מִסכֵּן, הוא הלך ברגל לבדו, בלילה וביום, ואף אחד לא בא אליו. הוא שלח ידיעה לאנגלים, אמר להם: הצבא עומד להתקיף כולו [ב]כוח. [כרגע] אין לגרמנים כוח, [להתקפה] והם ממתינים לכוח שיגיע. בעוד יומיים יגיע כוח גדול מאוד, והם עומדים להתקיף מצד פלוני. האנגלים – מִשהבינו, כי בצד פלוני עומדים [הגרמנים] להתקיף [אך עדיין] אין להם כוח, העמידו כוח נגדם באותו צד, לפני שהגיע הכוח [הגרמני], וניצחו אותם. והגרמנים הוּבסוּ, וזהו, זה היה ההפסד של האיש הזה [השׂר]. והשׂר הזה, מה קוראים לו? יִמח שמו, אינו עולה בזיכרוני... רומל, רומל, זה היה רומל. הוא חזר בבוֹשת-פנים והתאבד. והחלה גרמניה ליפול, החלה נופלת ונופלת. והחטיבה הזאת של ישראל, שהייתה [מורכבת מ] יהודים בלבד - עשׂו אותה חטיבה - הלכה דרך איטליה, צנחה באיטליה. --- ולא נותרו מהם [מן החיילים שצנחו], עשׂרה אחוזים לא נותרו מהם. וזהו, נגמר. המלחמה הסתיימה בתבוסת גרמניה, באמצעותה של אמריקה שבאה ועזרה לאנגלים. והם צנחו, צנחו בצרפת, ועשׂו פעולות מפעולות שונות. ואלוהים עזר להם להצליח, וישׂראל ניצלה.  [הלוא קודם לכן] עמדו [הגרמנים] לכבוש את ישׂראל ואת מצרים, כלומר, לולא הניח אלוהים לעשׂרים האלה, שיֵלכו בחירוף נפשם. [כל זה] היה למען ישראל. [וכן קודם לכן] הדפיסו [הגרמנים] שטרות-כסף ונתנו פקודה: בשעה פלונית ייכנסו למצרים ויכבשו אותה, וכזאת וכזאת [יעשו]. והדפיסו עלונים וכרוזים. כן, [אבל] אלה [העשׂרים] אלוהים הִנחה אותם, אלוהים שׂם בלִבם, והם הלכו לאנגלים ואמרו להם: אנו נלך ונראה כמה כוח יש להם, וכמה [דברים אחרים]. המלחמה הסתיימה, ועשׂו שלום, אחרי... אחרי מה? בשנת ארבעים וחמש, באמצעות פצצת אטום, שזרקו על יפן. ונסתיימה המלחמה, והכול בא על מקומו בשלום.

 
תמליל: 

וְסַוّוּ בְּיִשְׂרַאֵיל, שַכְּّלוּ פִרְקַה, יְהוּדּ, וְקַאמוּ הִמִّי יִשְתִּעְ'לוֹן וַיַّא לִנְגְּלֵיז. אַלַמַאנְיַה, כַּאן הַאדַ'א יִמְחִי לְאִסִם הַאדַ'א,  אַَשִסְמוּ, לְוַזִיר מַל אַלַמַאנְיַה כַּאן בּ..., גַ'יִّי עַלַא... סַוّוּ נְוַאט, יִעְ'דּוֹן יְדִּחְ'לוֹן בַּעַדּ יֻמֵין יְדִּחְ'לוֹן לְמַצִע', וִידִּחְ'לוֹן לְיִשְׂרַאֵיל. סַוّוּ נְוַאט, סַוّוּ הַאדַ'א לְאַלַמַאן. וְאַלַّה קְלַבִּם. צַאמוּ וְסַוّוּ סְלִחוֹת' לִיהוּדּ, וְשַכְּّלו דַּוְלַה. וְכַּאן פַדּّ וֵיחִדּ מֻהַ...Read more