מעשיה על שומרים שנתפסו כגנבים

מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)

מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן

מוקדש לזכרו

שם הדובר/ת: 
אלישע שינה
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
סוחר, חקלאי וספק מזון כשר וצורכי דת אחרים
גיל בעת התיעוד: 
72
שנת עלייה לארץ: 
1971
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
קלרט עינת-שינה
מועד התיעוד: 
1974
תִרגום: 
פרופ' יעקב מנצור

תרגום: 

אנחנו באותו יום, גנבים... אנחנו [גרנו] בקצה הסמטה --- קצה הסמטה כולה מלאה [תמיד] במתקהלים. רוכבים מכאן, יורדים באַבּוּ-סִיפֵן. רוכבים מכאן, יורדים בחִנוּנִי. הגנבים [יכלו לעבור] מגג לגג. כאשר גנב נכנס לבית, [ו]האנשים הרגישו בו, כל [דיירי] הבתים היו צועקים, והקול היה מגיע אל המושל. בגדאד [במקרה כזה] מתחילה לרעוש: גנבים! גנבים! גנבים! לילה אחד אנחנו – [היה זה] ליל שבת – היינו ישֵנים. השכן שלנו היה אחד שמוכר חוטי-משי בשוֹרגָ'ה [שוק בבגדאד]. [הגנבים] ראו אותו – יש להם מרַגל - ראו אותו מקבל שתי לירות בעד חוטי-משי שמכר. באו בלילה, התגנבו ונכנסו לסמטה. הסמטה ארוכה, ויש לנו שומר בסמטה. את השומר כפתוּ, כדי שלא יסַפר. אמרו לו, אם יסַפר, ייהרג. והבית הזה [של השכן] [הייתה בו] דלת... לא יכלו לפתוח את הדלת, קמו ודפקו מוֹטוֹת-ברזל בקיר, זה מעל זה. הם עלו עד לגג בחבלים, עברו לגג, שברו את דלת הגג ונכנסו. [איש] זה ביום השבת – היה זה ביום שבת – בליל-שבת תוֹלה הוא פנס על דלת חדרו. [בני הבית] הרגישו [משהו] בלילה. ראו כי הפנס איננו. [בעל הבית] יצא, ראה את דלת הבית פתוחה, והחלו לזעוק: גנבים! גנבים! גנבים! הגנבים, מִששמעוּ את הצעקות, פתחו את הדלת וברחו. כאשר שמענו את הקריאה "גנבים" וכל יושבי הבתים צועקים, עלינו [מיד] לגג. אנו ובית דוֹדי - יש בינינו מַעבר. לבן-דודי הגדול היה אקדח. הוא ירד, פתח את הדלת וירה חמש שש יריות. נורו חמש שש יריות - והעיר רעשה. אמרו [אנשי העיר]: הגנבים החלו לירות ולהרוג. אחרי חצי שעה הגיע סיור [של המשטרה]. [אנשי הסיור] היו בבַּאבּ-אלמעַטַ'ם [אחד השערים של בגדאד]. אמרו: שמענו את היריות מן בַּאבּ-אלמעַטַ'ם, ושמענו את הצעקות ובאנו. 

"מי ירה יריות?" - "מה פירוּש מי ירה? הגנבים ירוּ!"

"הגנב אינו יורה!" - "לא, הוא יוֹרה! הוא יוֹרה יריוֹת!"

"לא ייתכן!" - "אף-אחד [ממנו] לא ירה!" 

"למי יש כדורים?" - "אף-אחד אין לו כדורים!".

לבסוף ראו [השוטרים] את כל החפצים [הגנובים]. ראו את מוטות הברזל תקועים בקיר, והדלת שבורה, ונעליהם ובגדיהם והנשק שלהם הכול זרוק. זרקו אותם וברחו. ברחו – ובאו [שוב]. אחד מהם אמר: גנב אינו יורה. מסתבר, שהוא [עצמו] היה הגנב. אחד מאנשי הסיור, מן הבוקר... אחד משכנינוּ [מיודד] עם הממוּנה על תחנת המשטרה, חברוֹ. הלך אליו. אמר לו [הממונה]: התברר, כי אלה, הגנבים, הם השומרים של הסִמטה שלכם. הם הגנבים. ואלה בגדיהם שמצאנו אותם, נעליהם ומעיליהם. את [הגנבים] כולם הבאנו לבית המשפט, ושפטו אותם. זהו. מה יש עוד [לסַפר]?

תמליל: 

בַּקַא נִחְנַא הַדַ'אכּ לְיוֹם, חְעַ'מִיִّי... נִחְנַא בְּכַּעִבּ מַל דַּעְ'בּוּנַה... כַּעִבּ מַל דַּעְ'בּוּנַה, כִּَלִّתַּה מִלְתִּמַّאיִי. יְעִ'כְּבּוֹן מִן הוֹנִי, יְנִזְלוֹן בַּבּוּ סִפֵין. יְעִ'כְּבּוֹן מִן הוֹנִי, יְנִזְלוֹן בְּחִנّוּנִי. חְעַ'מִיִّי בַּקַא מִן צַטְח לִَצַטְח (i). מִן יִגִ'י חְעַ'אמִי בִּלְ-בֵּיתּ, יְחִסّוֹן לַוַאדִּם, כִּלّ לִבְּיוּתּ תְּצִיח, וִלְחִסّ יִטְלַע לִלְ-וַאלִי. בִּעְ'דַּאדּ תִּנְקַלִבּ: חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! לֵילִי נִח...Read more