מעשיה על שומרים שנתפסו כגנבים

בַּקַא נִחְנַא הַדַ'אכּ לְיוֹם, חְעַ'מִיִّי... נִחְנַא בְּכַּעִבּ מַל דַּעְ'בּוּנַה... כַּעִבּ מַל דַּעְ'בּוּנַה, כִּَלִّתַּה מִלְתִּמַّאיִי. יְעִ'כְּבּוֹן מִן הוֹנִי, יְנִזְלוֹן בַּבּוּ סִפֵין. יְעִ'כְּבּוֹן מִן הוֹנִי, יְנִזְלוֹן בְּחִנّוּנִי. חְעַ'מִיִّי בַּקַא מִן צַטְח לִَצַטְח (i). מִן יִגִ'י חְעַ'אמִי בִּלְ-בֵּיתּ, יְחִסّוֹן לַוַאדִּם, כִּלّ לִבְּיוּתּ תְּצִיח, וִלְחִסّ יִטְלַע לִלְ-וַאלִי. בִּעְ'דַּאדּ תִּנְקַלִבּ: חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! לֵילִי נִחְנַא – לֵתּ שִבַּّאת' – נְיַאמִי. גִ'עַ'אנַّא (i) אַכּוּ וֵיחִדּ יְבִּיע בְּעִ'יסַם בִּשّוֹרְגַ'ה. עַנוֹנוּ (בַּקַא יְחִ'לّוֹן וַתִּי), עַנוֹנוּ קַבַּט' לִרְתֵּין, בַּאע בְּעִ'יסַם. ג'וֹ בִּלֵّיל, נְדַּאע'וּ עְלֵינוּ, דַּחְ'לוּ בִּדַּّעְ'בּוּנַה. (אִ)דַּّעְ'בּוּנַה טְוִילִי, וְעִנַّא נַטוּע' בִּדַּّעְ'בּוּנַה. (אִ)נַّטוּע' שִדִּّדּוֹנוּ חִתִּّי מַא יִחְכִּי. קַלוֹלוּ, אִלַא (i) יִחְכִּי יִנְקַתִּל. וְהַאדַ'א לְחוֹש, בַּאבּ – מַא קַדְּע'וּ יְפִתְּחוֹנוּ לְבַּאבּ, קַאמוּ דַּקّוּ סִכַּכּ בִּלְ-חַאיִט. סִכִּّי – וַחְדִּי פוֹקִ-לִّח'. וְצַעְדּוּ לִצַّטְח בִּלִ-חְבִּיל, וִנְדַּאע'וּ בִּצַّטְח, כִּסְע'וֹנוּ בַּאבּ-צַّטְח וְדַּחְ'לוּ. הַאדַ'א יוֹם שִّבַּّאת' (כַּאנִתּ שִבַּّאת'), בְּלֵתִּ-שִّבַּّאת' יְעַלִّק פַנוּץ (אִ)בַּّאבּ לְקִבַּّה מַאלוּ. חַסّוּ בִּלֵّיל, שַאפוּ פַנוּץ מַאכּוּ. טַלַע, שַאף בַּאבּ לְחוֹש מִפְתּוּח, וְקַאמוּ יִעְווֹן: חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! חְעַ'מִיִّי! לִחְעַ'מִיִّי מִן סַמְעוּ הַא, פַתְּחוּ לְבַּאבּ וִנְהַזְמוּ. מַא-סַאע' צֵיחִי, חְעַ'מִיִّי, כִּלّ לִבְּיוּתּ צַאחוּ. נִחְנַא סִעְ'נַא בִּצַّטְח. בַּקַא נִחְנַא וְבֵּתּ-עַמִّי עִנַّא מַסְלַכּ. אִבִּן עַמִّי לִכְּבִּיע' עִנְדּוּ מְסַדַּّס. נַזַל, פַתַּח לְבַּאבּ וְטַ'עַ'בּ חַ'מִס-סִתִּّ-עְ'צַצַיַאתּ. וִנְטַ'עַ'בּ חַ'מִס-סִתִּّ-עְ'צַצַיַאתּ, וְלִוְלַאיִי נְקַלְבִּתּ. קַאלוּ, לִחְעַ'מִיִّי קַאמוּ יְטִ'עְ'בּוֹן וִיקִתְּלוֹן. עִקִבּ נִץّ סַאעַה גִ'תּ דַּוְרִיִّי. כַּאנוּ בַּّאבּ (<בְּ-בַּאבּ) לִמְעַטַّ'ם. קַאלוּ: סְמַעְנַא לִעְ'צַאץ מִן בַּאבּ לִמְעַטַّ'ם, וִסְמַעְנַא צַّאיִח וְגִ'ינַא. מִנוּ טַ'רַבּ רְצַאץ? – יַעְנִי מִנוּ טַ'רַבּ? לְחַרַמִיִّי טִ'רְבַּו! לְחַרַאמִי מַא יִטְ'רֻבּ! – לַא, יִטְ'רֻבּ! יִטְ'עִ'בּ עְ'צַאץ! מַא יְסִיע'! – מַחַّדּ טַ'עַ'בּ! מַנִי עִנְדּוּ עְ'צַאץ? – מַחַّדּ עִנְדּוּ עְ'צַאץ! תַּאלִי מַא תַּאלִי עַנֻוַה לִעְ'רַטַ'אתּ כִּَלִّתַּה. עַאנוּ סִّכַּכּ בִּלְחַאיִט מִדְּקוּקַה וִלְבַּאבּ מִכְּסוּע', וְכֻּנְדְּרַאתִּם וִחְוַאסִם וִסְלַאח מַאלִם כִּלّוּ מִפְרוּר, פִרّוֹנוּ וִנְהַזְמוּ. נְהַזְמוּ – וְג'וֹ. וֵיחִדּ מִّנִّם קַאל: חַרַאמִי מַא יִטְ'עִ'בּ עְ'צַאץ. אַתַ'אעִ'י הִוִّי כַּאן הַאדַ'א לִחְעַ'אמִי. וֵיחִדּ מְנִ-דַּّוְרִיִّי, מְנִ-צְבַּאח... אַכּוּ גִ'עַ'אנַّא (i) וֵיחִדּ וַיַّא מַאְמוּר לְמַרְכַּז, צְדִּיקוּ, עַ'אח לֵינוּ. קַלّוּ: הַד'וֹלִי טַלְעוּ לִחְעַ'מִיִّי חִרַّאס מַל כּוּצַ'ה מַאלְכִּם, הִמִّי לִחְעַ'מִיִّי. וְהַאיִי חְוַסַאתִּם שִפְנַאהַ, כֻּנְדְּרַאתִּם וְצִטְרַאתִּם, כִּَלִّתִּם וִדִּّנַאהִם (דִּ=i)  לִלְ-מַחִכְּמַה, וְחִכְּמוֹהִם. וְהַאיִי, בַּעַדּ אַَשַכּוּ?