סיפור עם על סוחר שהתיידד עם מלאך המוות

מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)

מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן

מוקדש לזכרו

שם הדובר/ת: 
יוסף רג'ואן
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חייט וסוחר בדים
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1951
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
פרופ' יעקב מנצור ופרופ' דוד צמח
מועד התיעוד: 
1975
תִרגום: 
פרופ' יעקב מנצור

תרגום: 

סוחר אחד התיידד עם מלאך-המוות. כל פעם, מדי פעם בפעם, היה בא מלאך-המוות אליו ומספרים סיפורי מעשׂיות ומשׂוחחים. נעשׂו ידידי נפש. הסוחר הזה שאל אותו, אמר לו: מתַי אמוּת? אמר לו: זאת אין אני רשאי לומר. אמר לו: אמור לי לפחות באיזו שנה. אמר לו: בסדר, באיזו שנה יכול אני לומר. אמר לו: בשנה פלונית. חלפו שנים. נותרה לו תקופה קצרה עד לבואה של השנה ההיא, שקבע לו אותה. מכר את הרכוש, אסף את הכסף והעביר אותו לסין. סין [יש בה] שבע מאות  מיליון [תושבים]. אמר, איפה יוכל למצוא אותו?! ופתח חנות של מלבין [כלי נחושת]. הוא אינו נזקק [לכסף], מיליונים יש לו. אמר, כדי שלא יכיר אותו. הוא גם נעשׂה מלבין, ו[גם] כל סיר שמביאים לו היה מפייח פניו בסיר. נעשׂו פניו שחורות לגמרי. הגיע המועד של אותה שנה, בא [מלאך-המוות]. אמר לו [הסוחר]: הא?! אמר לו: למה, למה הולך הוא בפנים שחורות? הלוא מוטב היה אילוּ הלך [לשמַיִם] בפנים לבנות והיו מקדמים את פניו [בכבוד]! אבל כך?! צָבַע את פניו והשחירן ויֵלֵך [לשמַיִם] בפנים שחורות?! נטל [מלאך המוות] את נפשו, והוא [הסוחר] בפנים שחורות.

תמליל: 

פַדּّ וֵיחִדּ תַּאגִ'ר תְּצַאדַּק וַיַّא עִזְעַ'יִיל. כִּלّ וַקְתּ, בֵּין וַקְתּ לִוַקְתּ, יִגִ'י עִזְעַ'יִיל לֵינוּ, וִיסֹלְפוֹן וְיִחְכּוֹן. סַאע'וּ מְחִבִּّין. הַאדַ'א תַּّאגִ'ר סְאַלוּ, קַלّוּ: אֵימְתַּא אַמוּתּ? קַלّוּ: הַאיִי מַא מְרַחַّ'ץ אַקוּלַה. קַלّוּ: קִלִّי בַּארִי בֵּיִّי סַנַה. קַלّוּ: מַא יְחַ'אלִף, בֵּיִّי סַנַה אַקְדַּע' אַקוּל. קַלّוּ: בִּפְלַאן סַנַה. מַשִתּ אִיַّאם. בִּעַّדְּלוּ מֻדַּّה קְלִילִי תִּגִ'י הַדִ'יכּ סַّנַה לִוְעַדְּלוּ בִּיַה (<בִיהַ)....Read more