מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)
מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן
מוקדש לזכרו
איש אחד, [כאשר] הֵאיר הבוקר... (יש לו הֶרגֵל [לתלות את כתונת הלילה]. הלוא בלילה לובשים כתונת-לילה, הרי לא בחליפה הוא ישן). האיר הבוקר, תלה אותה [את הכתונת] על ה"בּרַאדָה", בגג, בקומה השנייה. לקח סל-נצרים [של דקל], כדי לערוך קניות. והנה מה הוא רואה? הכתונת עפה ונפלה בחצר, על הרצפה. הוא הלך לשוק וקנה תרנגולות ובשר ועָרָק, בוטנים, שקדים, מינים ממינים שונים. הוא רוצה לעשות מסיבה לרגל צאתו בשלום. הלך והזמין את הקרובים, כל הקרובים שיש לו, והזמין את כל החברים שיש [לו]. כל אלה מוזמנים שיבואו אליו הלילה. אמרו לו: מה..., נולד לו בן, שהוא רוצה לחגוג כך? יש לו בן, שעומד להינשׂא? לא. אם-כן מה יש? אמר: "לא אומר עד שנשב וננוח בלילה, ונספר מעשׂיות, ואז אומר לכם מה אירע לי". אינם יודעים [מה קרה]. אִמו שואלת את אשתו: לא סיפר [לך] דבר בלילה? אמרה לה: לא. זו, אמו, אוהבת אותו בכל נפשה: "אלוהַי, הצילנו!" אינם יודעים [מה קרה]. אשתו מוכנה להיות כפרתו: "אלוהַי, אתה, אתה תצילנו!" פעם זו בוכה ופעם זו. אין יודעים מה אירע לו, שהזמין את כל האנשים האלה. כל דבר הביא. עשׂה יותר מאשר לחתונה. באו [האורחים] בלילה, ישבו ושתו. אמרו לו: סַפר לנו. אמר: אסַפר לכם מה אירע לי. אמר להם: אני פשטתי את כתונת-הלילה שלי, תליתי אותה ב"בראדה". והנה מה אני רואה? היא נפלה מן ה"בראדה" לרצפה. אני – לוּ הייתי בתוך הכתונת, הייתי נעשׂה חתיכות חתיכות. הנה נולדתי מחדש. יש לי חיים חדשים.
הַאדַ'א פַדּّ וֵיחִדּ, צַבַּח צְבַּאח... (עִנְדּוּ עַאדַּה, עֵ'יע' בִּלֵّיל יְלִבְּסוֹן דִּשְדַּאשַה? ח'וֹ מַא יְנַאם בִּלְבַּדְּלַה). צַבַּח צְבַּאח. עִלַّקַה עַל בִּרַّאדַּה בִּצַّטְח, תִ'ינִי טַפְּקַה. אַחַ'ד' זְנַבִּיל קַיִّתְּסַוַّק. מַא שַאף אִלַّא דִּّשְדַּאשַה טַאעִ'תּ וְוַקְעִתּ בִּלְחוֹש, בִּלְאִעְ'טִ'יִّי. הַאדַ'א פַאתּ תְּסַוַّק גִ'יג' וְלַחִם וְעַעַ'ק, פִסְתַּק, לוֹז, אַשְכַּאל וְאַגְ'נַאס. יְעִ'ידּ יְסַוִّי עְזִימִי עַלַא חַקّ סַّלַאמַה. פַאתּ עַזַם לְאַהִל,...Read more