מעשיה על בריון שכונתי

פַדּّ וֵיחִדּ שְלַאתִּי (אִ)טַّרַף מְכִּיִّעוּ, (אִ)תַּّעַדִּّיַّאתּ, מַא מְחַ'לִّי בֵּיתּ מְנִ-טַّרַף אִלְמַא (<אִלִّי מַא) טִ'וַّג'וּ. עַ'אחוּ קַאלוּ: אִדַ'א (i) דַּנִّשְתַּכִּי עְלֵינוּ בִּלְ-מַחְכַּמַה, הַאדַ'א יִטְלַע יִקְתִּל דְּמוּם. דְּחַ'לִّי נְע'וּח עִנְדִּ-לְמִחְ'תַּאר וְנִחְכִּילוּ בִּלִחְכִּיִّי. עַ'אחוּ לְّבֵּיתּ לְמִחְ'תַּאר קַיִّתְּבַּכּוֹן: חִ'לִّّצְנַא מִנّוּ. תַּעַדִּّיַّאתּ מַא תִּתְּוַצַّף. גַּאל: אַאנִי אַשוּפְלַה צַ'ארַה. בַּעַת' צַחְלוּ לְמִחְ'תַּאר. קִעַّדּוּ בִּלְקַחְוַה, הְדַּאלוּ בִּלְחַכִּי... חַכִּי דִּי... קִנַّעוּ יִדְּזַוַّג'. דְּזַוַّג', זִוַّג'וֹ. בַּקַא הַאדַ'א גַ'אנוּ וְלַאדּ, אַשִיסַוִّי? לְמַנִי בַּעַדּ יִחְ'וִינוּ? מַנִי יִתְּעַדַּّא עְלֵינוּ? בֵּיתּ, וְלַאדּ... יְע'וּח לִלְחַבְּס, יְפִרַّה לִמְעַ'אתּוּ וְלִוְלַאדּוּ? עַ'אח סַאע' עַאמִל בִּלְמַצְלַח', יְשִיל לְשוּש עַלַא טַ'הְע'וּ וִיוִדִּّיהַ לִלְקִצַّאבּ (אִנְתַּה לַבִּדּّ שַאיִף: עַלַא טַ'הְע'וּ לַّשַّה וְיִמְשִי וִיוִדִּّיהַ). הַאדַ'א קַיִّמְשִי, לְחַקוּ כַּלְבּ. לְכַּלְבּ עַאיַן לַשַّה לַחִם, קַיְעִ'ידּ יִנְתִּש וִצְלַה מִנַّה. בַּקַא הַאדַ'א אִדַ'א (i) יִנְתִּש מִנַّה, הִוִّי יִבְּתַּלִי: שְלוֹן מַא קַיַّדִּתּ עַלֵَי? עֵ'יר צַ'לִבּ! הַאדַ'א כִּלّ סַאעַה: הוֹש! וִיצִיח עְלֵינוּ, וִיעִ'דּّ יִמְשִי וִיעִ'דּّ יִלְחַקוּ. הוֹש! וִיעִ'דּّ יִלְחַקוּ. קַאם חִדַּّת'וּ לִלְכַּלְבּ. גַּלַّה: תְּרוּח – תְּרוּח; מַא תְּרוּח – תַּרַא אַרוּח עִנְדּ לְמֻחְ'תַּאר וְחַ'לִّי יְזַוְّגַ'כּ. הִוִّי סַמַע זְוִיג', לְכַּלְבּ, נְהַזַם.