מתוך מחקרו של פרופ' יעקב מנצור (1924–2020)
מגדולי החוקרים של הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וממקימי החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן
מוקדש לזכרו
איש אחד הגיע ברכבת ועמוֹ שלוש ארבע מזוודות גדולות. ירד מן הרכבת וחיכה לסַבָּל. ראה מרחוק סַבּל, קרא לו בצעקה, ואמר לו: בוא הנה! בוא, הֵי אתה! בא הסַבּל ואמר לו: כן? מה אתה רוצה? אמר לו: תִשׂא לי אותן, את שלוש ארבע המזוודות האלה, ותוביל לי אותן לביתי? ענה לו: כן, אוביל לך אותן, אבל כמה תיתן לי? למשל, המרחק לביתו של האיש הזה הוא כמו מתחנת בצרה עד לשורג'ה, למשל. וזו כברת-דרך ארוכה. הסַבל שאל אותו: כמה תיתן לי? האיש ענה לוֹ, למשל: אֶתֵּן לך עשֹר פרוטות. [הסַבל] אמר לו: אדוני! הנה אתה לא לשונך נימוסית, לא השֹכר שלך "שָמֵן", ולא המשֹא שלך קל, אם-כן על-מה מרים אתה את ראשך?
פַדּّ וֵיחִדּ וַצַל בִּלְ-שַמַנְדַּَפַר, וִיַّאנוּ תְּלַת'-אַעְ'בַּע גִ'נַט כְּבַּאע'. נַזַל מְנִלְ-שַמַנְדַּَפַר וְקַיִّצְטַנְטִ'ע' חִמַّאל. עַאיַן עַלַא... בְּעִידּ, חִמַّאל. צַאח עְלֵינוּ, קַלّוּ: תַּאל הוֹן, תַּאל וְלַאכּ. גַ'א לְחִמַّאל קַלّוּ: הַא, אַש קַתְּעִ'ידּ? קַלّוּ: תְּשִלְיַَא לַאיִי תְּלַת'-אַעְ'בַּע גִ'נַט תְּוִדִּّלְיַَא לִמְכַּאנִי? קַלّוּ: אִי, אַוִדִּّלְכְּיַَא, לַאכִּן אַשְקַדּ תִּטְעִינִי? מַَתַ'לַן הַאדַ'א מְכַּאנוּ מְנִלְ-מַחַטַّה מַל בַּצְעַ'א לִש...Read more