אמונות עממיות ורפואה עממית

שם הדובר/ת: 
יפה מיכאלי (ז'נט בוחבוט)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
מזכירה בבית ספר, מזכירת מחלקה במשרד העבודה והרווחה
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2021
תִרגום: 
משה שטרית

תרגום: 

ז'נט: אני יודעת שישנה "עין", "עין" , מה שנקרא בעברית עין הרע, אם ילד יוצא טוב, שלא יוציאו אותו יותר (הכוונה לא להרבות במחמאות על יופיו) אם ילדה יוצא טוב שלא יוציאו אותה יותר, כדי שלא יראו אותו ויעשו לו "עין". תמר אחותי, כאשר נולדה הייתה טובה (במובן של יפה), הייתה ממש טובה, והייתה בלונדינית, השיער שלה היה בלונדיני, הייתה בלונדינית. ואימא חששה להוציא אותה, היא יולדת, ילדה בבית, לא היה בית חולים, ואם היה בית חולים, היה רחוק, רחוק, רחוק. הנשים ילדו בבית שלהן, אבל, למען האמת היו איתה הרבה נשים כדי שיעזרו לה. יעזרו לה, יעזרו לה בזמן שהיא תלד, יעזרו לה בבית ויעזרו לה באוכל שמביאים לה, יעזרו לה כדי שתתחזק מעט ותוכל לטפל בילדים שלה. חמסיקה (קמע) בעיקר חמסיקה היו שמים להם, זה מה שאני זוכרת, ייתכן שהיה כתוב משהו, אך אני לא זוכרת. גם היום יש אנשים שנותנים משהו לילדים שלהם. 

אם מישהו כאבה לו הבטן, היו שמים לו ערק על הבטן שלו, מי שכאב לו הראש היו תרופות סבתא, היו הרבה תרופות סבתא, ומי שהיה לו פצע היו שמים לו מעט כורכום ולוחצים כך, ועובר. ואם מישהו לא רוצה לאכול או שיש לו עצירות, עושים לו חליטה של כל מיני צמחים ונותנים לו.