תרגום כללי
אבי היה תמיד שונה מאחרים. כל בני דודיי ודודותיי הלכו לבתי ספר של יהודים - סימן טוב, שם טוב, אליאנס. אבא חיפש את בתי הספר הטובים לילדיו. הוא רשם אותנו לבית הספר רהבאט, בית ספר נוצרי פרטי לבנות. אני הייתי עוד בגן ברהבאט. עוד בגן למדנו שלוש שפות: צרפתית, אנגלית וערבית. לאחר מכן למדנו היסטוריה, מתמטיקה, שפות ואומנות. זה היה בית ספר גדול, מדהים ביופיו. אני זוכרת ויכולה לשרטט אותו. אהבנו את בית הספר. היו מוציאים את היהודים ללמוד משהו אחר בזמן שהנוצרים למדו שיעורי דת. הם כיבדו את היהודים וידעו שיהודים לא אמורים להשתתף בשיעורי הדת. כאמור, בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל פוטרו כל היהודים ממשרותיהם בממשלה, ובהם גם אבי. אבי הלך למנהלת בית הספר ואמר שלצערו לא יוכל לעמוד בתשלומים לבית הספר. המנהלת אמרה לו: "חיים, אל תדאג, בנותיך ימשיכו ללמוד בבית הספר ללא תשלום". וכך המשכתי את לימודיי ברהבאט עד שעליתי לארץ.