פורטונה: בפורים הייתה מגילת אסתר הייתה ביום שהיא רוצה להיפגש, היא רוצה ללכת למלך, כדי שתבקש ממנו, כדי שתלך למלך, כדי שתבקש ממנו, תזמין אותו, הייתה מתקלחת, מתלבשת, מתכוננת ועושה איפור איפורים, וכל הדבר הזה, שהיו עושים כדי שתהיה יפה, כדי שתלך אצל המלך. אז גם אנחנו היינו בנות קטנות, הייתה אימא ככה עושה לנו, הייתה מקלחת אותנו ומלבישה אותנו, והיו עושים לנו חינה בראש שלנו, היו מייפים אותנו כדי שנהיה כמו שתינה אסתר (אסתר המלכה), כך היו אומרים לנו, כדי שנהיה כמו שתינה אסתר, יפות.
והנשים שהיו נשואות והיו להן בעלים מתמרקות, מתכוננות ומתלבשות ומתאפרות, כדי שיהיה כך, כך יהיו. ביום של פורים היינו עושים ברקוקש (מאכל – סולת מותפח עם חלב), בבוקר הייתה קמה סבתא שלי, עושה ברקוקש, ברקוקש שהיו מכינים אותו מסולת, היו עושים סולת כמו קוסקוס, אבל הוא גדול, והיו מאדים אותו, ואחרי שמאדים אותו, מבשלים אותו בחלב ובחמאה והקערה לכולם, ואנשים שאין להם ואין להם האפשרות שיכינו אותו, היינו שולחים להם הביתה צלחות וחמאה, אז היינו עושים היינו עושים המון קדרות גדולות, הייתה עושה והיינו מחלקים לאנשים, ככה, זה מה שאני זוכרת, את זה זכרתי, וזהו. היינו עושים, אחרי ברקוקש, הייתה סבתא שלי עושה (אופה) לחם, הייתה לשה את הלחם המון המון, לחם יותר יותר, והיו שמים בו ביצים, כל לחם שמים בו שתי ביצים שלוש ביצים, ולנו, הבנות הקטנות והילדים, היו מכינים לנו אחד קטן ובו אחת, היינו היינו מחכים לה מתי מהר נאכל אותו, והיו שולחים את זה לטאבון ומביאים אותו, היו שולחים ממנו למי שהיא כלה, שולחים לה אותו עם פאקיה, פאקיה זה כמו תמרים, פיצוחים ושוקולד וכל הדברים האלה עושים, היו שמים מעל, במגש, ומעליו את הלחם הזה של חמש, של חמש ביצים, והיו שולחים אותו לכלה, והכלה גם היא שולחת לחתן גם היא כמו כן, ככה זה היה המנהג שהיה בפורים, של שתינה אסתר, עיניים של המן, קוראים לזה העיניים של המן.
