פורטונה: היינו צמים תשעה ימים (תשעה באב), בתשעה הקטנה ובתשעה הגדולה (צום תשעה באב), והיינו צמים צום גדליה, ואנו צמים את הצום של סתינה אסתר (תענית אסתר), ואנו צמים כיפור, את הצומות כולם היינו צמים, והיה לאבא עליו השלום היה, היה, הוא היה צם יום שני בראש חודש הוא צם, בראש חודש הוא צם. הגיע זמן מסוים במה שמו שצמים שני וחמישי, שובבים (שובבי"ם – 6 השבועות של קריאת 6 הפרשות הראשונות של ספר שמות – יש שנהגו לצום בזמן זה), הוא צם ככה שוב פעם שובבים, כל שני וחמישי ארבעה שבועות, ארבעה או שישה שבועות, שישה שבועות היה צם ככה. אחרי כול זה היה צם שתייה, כל זה היה אומר לנו, היינו אומרים לו, למה אתה טורח כך ואתה צם ורזית וכל זה? הוא לא היה רזה הוא היה ברוך השם היה בריא, תמיד היה בסדר אבא, אומר לנו, הצומות האלה שאני צם, מכסים על עם ישראל מגינים על עם ישראל ועל המשפחה על כל אלה שהם לא זה, אז הם מגינים על המשפחה.