דוד: אני דוד תורג'מן בן חיים ורבקה, נולדתי בפאס בשנת 44. בעברית שנת התש"ד י"ד כסלו תש"ד. בילדותי כשהייתי קטן, עברו עליי שנים בעיר פאס, ברחובות פאס, שם גדלתי, שם היו החברים שלי, ואני זוכר עד עכשיו, אני זוכר את המשחקים שהיינו משחקים כשהיינו קטנים. היו לי חברים מוסלמים וחברים יהודים, היו גרים איתנו ברחוב. הייתה בינינו, היינו כמו אחים, משחקים כולנו, לא היינו אומרים זה יהודי וזה מוסלמי או משהו כזה, היינו כולנו אותו הדבר שיחקנו וגדלנו ככה. המאכלים שהיינו אוכלים כשהייתי קטן, היום אני מתגעגע אליהם. האנשים של היום אוהבים דברים חדשים, לא אוהבים את הדברים הישנים מה שהיה לנו. אוהבים בישולים חדשים, מרשמים חדשים, לא כמו מה שהיה לנו בפאס. אני הלכתי לאליאנס, כשהייתה העלייה, שמונה שנים נכנסתי לאליאנס, שם בית ספר יסודי. גם כשהייתי בן 18 ועברתי משם לתיכון. עשיתי בר מצווה והלכתי לתיכון, תיכון עשיתי בעיר טנזה. בישיבה תיכונית. שם למדתי איזה 4 שנים, עד שסיימתי תיכון וחזרתי לעיר פאס. בישיבה למדנו שם גמרא ומשניות וגם תורה. באגם תורה למדנו שמה משניות ואחרי, בחצי יום השני למדנו לימודי חול. למדנו שמה כל המקצועות כולם שלומדים בתיכון. גאוגרפיה למדנו שם, היסטוריה של צרפתית, מתמטיקה, אלגברה, לשון, המקצועות כולם שהיו לומדים בתיכון, בקולפלומוטר, אנחנו למדנו אותם שם בטנזה בחצי היום השני. חצי היום הראשון למדנו רק דברי קודש, חצי יום השני דברי חול.