הווי הקהילה בדמשק
קהילת דמשק במלחמות ישראל
שכנות טובה
חופש הביטוי בבית הספר
אספר לך סיפור שלא תאמיני:
למדתי בבית הספר בשם אלעיק בסוריה. אתי למד ילד יהודי. היה לנו מורה לצרפתית ומורה בערבית, אבל את רוב החומר למדנו בצרפתית. גם מדעים, פיסיקה וסוציולוגיה למדנו בצרפתית. אפילו את הבגרות עשינו בצרפתית. המורה לערבית לימד את השפה וספרות ערבית.
המורה חילק את הכיתה לשתי קבוצות. לקח ילד מכל קבוצה, נתן נושא ואמר: תעבדו בזה יחד בבית. אני הייתי עם הילד היהודי ועוד ילד, ואת לא תאמיני, הנושא היה פלסטין. השגנו ספרים בנושא, ושם היה כתוב שהרבה פלסטינים מכרו את אדמותיהם ליהודים, והרי אומרים שהורגים כל פלסטיני שמוכר אדמה ליהודים.
באנו עם השיעורים שעשינו בבית לכיתה ואמרנו את מה שקראנו. גם המורה וגם הילדים המוסלמים שתקו ולא אמרו מילה. הבאנו גם את הספרים שמשם לקחנו את החומר. לכן לא היה להם מה להגיד.
אלי כהן
קהילתיות וסולידריות בשנים 1973-1967
נישואין, גירושין ותפקיד המשפחה
הגדה של פסח מנאבל
מוקדש לאבי ז''ל, יעקב בן אברהם גז, שהעביר לי את קטעי ההגדה בערבית-יהודית והיה שר אותם בקול יפה מאוד
Je dédie ces extraits de haggada en judéo arabe à la mémoire de mon père Z''L Yaacov ben Avraham Guez qui me les a transmis et qui les chantait admirablement