עברית

חגים ומאכלים

לזכר הוריי, ממו וביה דמרי ז"ל

שם הדובר/ת: 
דוד דמרי
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
עבד בחברת "סולל בונה"
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
אילנה שמול ומדי רוזנבלט
מועד התיעוד: 
2019

חתונה ומנהגיה

לזכר הוריי, ממו וביה דמרי ז"ל

שם הדובר/ת: 
דוד דמרי
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
עבד בחברת "סולל בונה"
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
אילנה שמול ומדי רוזנבלט
מועד התיעוד: 
2019

יחסים עם השכנים הלא-יהודים

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
גאולה אבודרהם

תרגום: 

מראיינת: איזה קשר היה לכם עם השלוחים?

אסתר: אנחנו, איך יש לנו איתם לקשר? אנחנו אנשים לא יודעים כלום, יודעים רק תורה ודברים קטנים, אבל הערבים הם נוטעים, הם מביאים לנו אוכל, הם מביאים לנו שתייה, הם נותנים לנו בתים, הם נותנים לנו הכול. אנחנו לא יודעים כלום. רק תורה ומעשים טובים והדברים האלה, אז בגלל זה. בגלל זה היה קשר ביניהם.

מראיינת: ומה היה?

אסתר: כמו שנגיד, איך אומרים את זה, רמלה. שמה הקשר בין יהודים למוסלמים. חיים ביחד. חיים בכבוד. המוסלמי אם הוא צריך לעבור הוא צריך להוריד את הבגדים שלו, לא תיגע בו אישה של היהודים. והיהודי אם צריך לעבור, ככה, כל אחד בלכיוון שלו. היה שם לגבול. היה שם לכבוד.

מראיינת: הם היו בעיר שלכן? באים להרים?

אסתר: באים אם שם החג שלנו פסח, הם מביאים לנו שני כבשים. נותנים לרב, אומרים להם זה מתנה של היהודים. ישחטו להם, יאכלו אותם וישמחו איתם בחג. והחג שלהם אנחנו מביאים להם גם אנחנו מתנה.

מראיינת: איזה חג היה להם?

אסתר: פסחא, עיר רמדאן, חג פסחא. מבשלים גם הם. הריקודים שלהם, אנחנו הולכים לטפל בהם.  

 

שירים וריקודים

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

סיוע בלכידת מפגע

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

חינוך לגברים ולנשים

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
גאולה אבודרהם

תרגום: 

אסתר: לא היה בית ספר, אבל מחלקים להם את העבודה, זאת תלמד לתפור, זו תלמד לעשות שטיחים, זאת תלמד לבשל, זאת תלמד לעשות כביסה. אז מחלקים להם עבודות והבנות לומדות כיצד להתפרנס כשיתבגרו. כדי שיהיה להם כבוד.

מראיינת: והבנים הולכים ל?

אסתר: הבנים הולכים ללמוד הבנים הלכו ללמוד בבית כנסת עם המורה.

מראיינת: מה לומדים? את יודעת מה הם לומדים?

אסתר: לומדים תורה. כי מהר למדו עברית פה. בגלל הביאו את התורה משם, התורה יש בה הרבה עברית. אז לא היה להם קשה.

מראיינת: לומדים לקרוא ולכתוב?

אסתר: בטח, יודעים לכתוב ולקרוא.

מראיינת: היו להם מחברות? היו להם עטים? מה היה להם?

אסתר: לא. יש להם מטקה. כמו מטקה. מטקה שמשחקים במטקה? נותנים להם קטנה בגן. אחר כך כיתה א, אחר כך כיתה ב, אחר כך

 

תרופות, תכשירים קוסמטיים וסגולות נגד עין הרע

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

חתונה והטקסים הנלווים

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

משפחתי

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019

החיים בתימג'דות

שם הדובר/ת: 
אסתר פרץ (סנדרוסי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עובדת תחזוקה בבית ספר
גיל בעת התיעוד: 
74
שנת עלייה לארץ: 
1962
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל ברוך
מועד התיעוד: 
2019