תרגום כללי:

בתחילה היחסים בין היהודים לבין המוסלמים היו טובים. הם היו מזמינים זה את זה אף לחתונות. היהודים לא אכלו בחתונות המוסלמים, רק צפו בחגיגות וניגנו בכלי בשם זרמן. הערבים באו לחתונות היהודים, אכלו והשתתפו בחגיגה.

עד שהגיעו הגרמנים (בתקופת מלחמת העולם השנייה). זה היה ביום השבת, פתאום כיסו מטוסים את השמים והחשיכו את היום. רצנו לכביש אבל לא היה לנו לאן בדיוק לברוח. היו מוסלמים שניצלו לרעה את המצב. 

היו ערבים שאהבו את אבי והזהירו אותו מפני כאלה שרצו לפגוע בו, הם הציעו לו להסתגר בחנות שלו כדי לא להפגע (אביה היה צורף).

מעשים אלה נעשו ע"י המוסלמים בגיבוי הנאצים שציוו עליהם להציק ליהודים.

תרגום כללי:

באל-וואד (סוף) לא היו להם מיטות, הם ישנו על הרצפה והתכסו בח'ולי, זו מן שמיכה מעבודת יד.

דודתה נהגה להכין ח'ולי בנול, יש לח'ולי צורות וצבעים לרוב.

תרגום כללי:

שרה מספרת על אחד מחלומותיה. בחלום היא ראתה איש ושמו חיימם שעלה לארץ לבד. היא יושבת והאיש אומר לה: "שלום אחותי". היא גם רואה אנשים רוקדים בחלום.

תרגום כללי:

נהגו לקרוא את מגילת אסתר, לחלק משלוחי מנות.

נהגו לחלק לילדים דמי פורים. מעות אלה נתכנו גם הם 'פורים'- פורימי (=דמי הפורים שלי).

תרגום כללי:

לפני יום הנישואין היו חוגגים שבעה ימים. נהגו להביא את החתן והכלה לבית כאשר פניהם מוסתרים במטפחת - לאישה, מטפחת אדומה ולגבר לבנה, ושרו לכבודם שירי חתונה.

ביום השביעי עורכים את החתונה והחופה. מבשלים תבשילים מיוחדים ועורכים סעודה.

תרגום כללי:

בכל ראש חודש בישלו מאכל בשם "ברקוקש". זהו סוג של קוסקוס אך עבה מאוד, בגודל של פתיתים. עיבדו את החיטה הטחונה עם נפה לקבלת הברקוקש;  אכלו אותו עם מרק סמיך ובו עגבניות, פלפלים, פול וגרגרי חומוס. (היא נשאלת אם הוסיפו לו חמאה. תשובתה שלילית.

האם הדליקו נר לרגל ראש חודש?

כנראה שלא. הם הקפידו להדליק נרות שבת מיום שישי בבוקר.. נהגו לשים פתיליות ולהדליק. הדליקו גם נרות אחרים ליומיום.

תרגום כללי:

ג'ולי מדברת על האמונה העממית בעין הרע. היא טוענת שאצלם לא חששו מעין הרע ולא השתמשו בביטויים כגון "חמסה". מעטים אלה שהשתמשו בביטויים אלה.

תרגום כללי:

הם כינו את ראש השנה "מועד". בישלו לכבוד ראש השנה ברקוקש. 

היא מציינת את הברכות על הסימנים. בנוסף אכלו דגים אותם כינו "חוּת", זאת בניגוד לעדות אחרות שמחשש לעין הרע, נמנעו מלהשתמש בשם 'דגים' וקראו לה "פי אוּג' לַעדּוּ" (בפני האוייב).