האבנים בוכות, נר הבית יוצאת, עוזבת את בית אביה, והולכת לבית המלך.

האם לאביך יש מקום ללון?

גם אתה וגם גמליך תוכלו להיכנס.

אמא תודה רבה, אבא תודה רבה שהיום אתה מוכר אותי.

אל תשכח אותי לא בשבתות ולא בחגים, זכור שאני קיימת.

בטחתי באלוהים, בטחתי בך שאתה למעלה.

הלואי שהייתי פרח, על שפת הנחל.

אף אחד לא יאמר לי כן או לא, אני לעצמי.

הלואי שהייתי עשב, ואהייה מתחת לעשב, ואוותר על החתונה, ואשאר רווקה.

חיתנו את הנשים כשהן צעירות, כדי שלא יאסלמו אותן.

חיתנו אותן לפני קבלת המחזור, וכל אחד חי בבית הוריו עד למעבר לבית הבעל עם תחילת תקופת הפוריות של האישה.

הסבר: הגבר נשא אישה שנייה, והאישה הראשונה שרה על כך שתמיד הוא הולך לאישה השניה, נותן לה את כל הדברים הטובים וחוזר אליה עם עצם או בידיים ריקות.

היא אומרת:

אני שומעת לחשושים מאחורי הדלת, זו כנראה אביכם והזונה שלו.

אני מתכוונת לבשר לאמי ולדודתי שצרתי מתה.

אני מאושרת עד הגג, ומבקשת שיקברו אותה על הדרך, על מפתן הבית, כך שהיא תדרוך עליה בכל כניסה.

שיקברו אותה בבגדיי, שאדע שהיא מתה.

אני מבקשת מהקברן שיחפור עמוק מאד, כך שלא תריח את המרק ותקום.

שואלים את אבו שלום, האם ראית את הבחורות בערב?

אל תדאגו, כשיחשיך הן תצאנה בקולותיהן.

הלב שלי מלא והוא לא מראה זאת.

הן תשבנה איתכן בערב ותעשינה (תלעסנה) איתכם גת, אל דאגה.