עברית

רבי שאקיר וברית המילה

שם הדובר/ת: 
אריאלה אליהו (לקטבי)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
חקלאית
גיל בעת התיעוד: 
60
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2020

העלייה לישראל והתאקלמות

שם הדובר/ת: 
עמוס חן (חסן)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1952
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019

חיי הקהילה ועזרה הדדית

שם הדובר/ת: 
עמוס חן (חסן)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1952
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019
תִרגום: 
יפה טוביאק

תרגום: 

תרגום כללי:

היה טוב. לא היה פחד. לא היה פחד. כולם היו בסדר. יצאנו מבית הכנסת. יצאנו החוצה, הלכנו לשוק להסתובב. כלומר חופשיים. אתה לא מפחד.

אוי ואבוי לערבי שהיה עושה משהו רע ליהודים, המזל שלו נפל (ביטוי).  היהודים שמה חמומי מוח ואוהבים אחד את השני מאוד מאוד.

אנחנו מטריפולי ודיברנו בטריפוליטאית מקורית לא כמו אלה שבכפרים. לדוגמא: "אתה רוצה משהו? "ניתן לך". כל דבר היה טוב.

היו שם רחובות רחובות, עם יהודים וערבים. גרנו יחד כשהרוב היו יהודים. אם מישהו היה עושה משהו רע ליהודי היו מראים לו מה זה. לא היה לנו פחד.

היה טוב עם היהודים. אין מכות .אם רבת עם מישהו היו מיד עושים שלום ביניכם. אומרים: "אנחנו שכנים ולמה לריב?"

טריפולי היא עיר גדולה; את לא יכולה להכיר את כולם. רק כשהיית נפגשת איתם בשבתות ובחגים הייתם שואלים, מה שלומך.

היה לנו מקום שנקרא 'קומוניטה'. אם היית צריכה משהו היו מביאים לך. את רק היית מבקשת ובלי שתדעי היו מביאים. 

עזיבת בית הספר וסיוע בפרנסת הבית בחקלאות

שם הדובר/ת: 
עמוס חן (חסן)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1952
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019

נישואין ופרנסה בארץ ובחו"ל

שם הדובר/ת: 
עמוס חן (חסן)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1952
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019

כיבוד אם ואב ויחס חם לילדים

שם הדובר/ת: 
עמוס חן (חסן)
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
חקלאות
גיל בעת התיעוד: 
75
שנת עלייה לארץ: 
1952
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2019

פרעות בלוב והעלייה לישראל

שם הדובר/ת: 
דויד (דידי) בכור טאייר
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
קצב ובעל אטליז
גיל בעת התיעוד: 
67
שנת עלייה לארץ: 
1967
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
עליזה ברוש (ארביב) ומאיר ברוש
מועד התיעוד: 
2019

תרגום: 

התחבאנו בבית ונעזרנו בשכנים הנוצרים שגרו בבניין שלנו.ראינו מהחלון דליקות שמעולם לא חווינו קודם. התחבאנו 28 ימים. הנוצרים הרחיקו כל מוסלמי שבא לשאול אם יש יהודים חבויים. הם הביאו חלב ולחם משך כל הימים. המלך ראה שאינו יכול להגן על היהודים ולכן נתן במקום דרכון "טרוול" אישור יציאה. מאז לא חזרנו ללוב.

גילינו שלא היה מקום בטיסה שיוצאת לרומא, בחרנו לטוס לסיציליה ולא להתעכב בלוב. אחרי לילה בקטניה, הגענו לרומא לפגוש את דודתי ותוך זמן קצר היינו כבר בישראל.

החיים בטריפולי עד 1967

שם הדובר/ת: 
דויד (דידי) בכור טאייר
מגדר: 
גבר
עיסוק: 
קצב ובעל אטליז
גיל בעת התיעוד: 
67
שנת עלייה לארץ: 
1967
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
עליזה ברוש (ארביב) ומאיר ברוש
מועד התיעוד: 
2019

תרגום: 

יצאתי מטריפולי בן 15. הייתי ילד, אבל הבנתי מה קורה ומה לא קורה.

לאבי היה איטליז, הוא היה קצב. אמי הייתה עקרת בית, דואגת לכל צרכינו.

הייתה לנו בבית עובדת מוסלמית שעזרה לאמי בכל הנחוץ, כמו כביסה, ניקיון וכו'. חיינו חיים טובים.

למדתי ב"סכולא איטליה" שהיה בית ספר איטלקי, בו למדו מוסלמים ונוצרים. רמת החיים שלנו הייתה טובה משל תושבי המקום, היינו מכובדים. בזכות זה הוזמנתי פעמיים לארמון המלך למסיבה לכבוד בנו.

אני מספר זאת כדי להראות את החיים הטובים שלנו שם עד 1967, אבל כל דבר קטן שקרה בעיר, המוסלמים תקפו אותנו. בשנת 1967 ונצחון ישראל במלחחמה פרעו המוסלמים ביהודים, שרפו בתים, הרגו אנשים.

עלייה, קליטה וחיפוש קרובים

שם הדובר/ת: 
פורטונה דיאמנט (מימון)
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
בעלת שירותי הסעדה
גיל בעת התיעוד: 
88
שנת עלייה לארץ: 
1949
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
עליזה ברוש (ארביב) ומאיר ברוש
מועד התיעוד: 
2019