JG = יוונית יהודית
שי מצא: ספרי לנו מה היה ביוון. תתחילי עם איפה שנולדת, איפה הייתה משפחתך, מאיפה-
אסתר מצא: נולדתי בפַּטרָה, וכעבור מעט- שנתיים, כשהייתי בת שנתיים, עברנו לאֶיוֹן (Éyon), עיר קטנה יותר מפטרה, מרוחקת שעה מפטרה. ושם-
שי מצא: כן, שם גדלת ומה-
אסתר מצא: שם גדלתי עד שבאנו לישראל, כשהייתי בת 17, ב-1954. פברואר, 20 בפברואר 54'.
שי מצא: ומתי נולדת?
אסתר מצא: מתי נולדתי? ב-1936, באוקטובר, 18 באוקטובר 1996, לא, 1936.
שי מצא: כמה יהודים היו ב-
אסתר מצא: יהודים באֶיוֹן, היינו 3 משפחות, רק 3 משפחות – אני עם המשפחה שלי ואחי, והדודים שלי, שני דודים. לאחת קראו- האחות של אימא שלי – אסימו, ובעלה יאקוֹסJG (=יעקב). אחר כך הם הלכו לאמריקה במקום לבוא לפה, לישראל. אבל הדודה שלי באה לפה לבקר אצלנו, והיא נפטרה כאן והיא קבורה כאן, בישראל. האחרים, בני משפחתי, נפטרו כאן והם נמצאים כאן.
שי מצא: איך קוראים לאבא שלך?
אסתר מצא: יוֹסַסJG (=יהושע) כהן.
שי מצא: ואימא שלך?
אסתר מצא: רוזה כהן.
שי מצא: ואיזו עבודה עשו היהודים?
אסתר מצא: אימא- לאבא שלי הייתה חנות של בדים שונים שאותם הוא היה מוכר, וככה חיינו טוב מאוד. היינו מתפרנסים טוב מאוד ביוון. וכשבאנו לכאן אבא שלי עשה עם קרובי משפחה מצד דוד שלי, אשתו של אחיו ועוד אדון אחד – הם הקימו בית חרושת לילדים קטנים, שהיו עושים את הבגדים של הילדים הקטנים, ואחד שידע לתפור במכונה היה תופר במכונה. גם דדה שלי הייתה תופרת שם, בפַּטרָה, היא עבדה כתופרת, היא הייתה תופרת טובה מאוד. ושם- הם עבדו כאן שנים אחדות ולאחר מכן אבא שלי לא היה יכול לעבוד איתם והוא פתח חנות קטנה אחרת בשכונת התקווה. שם הוא עבד מעט שנים ולאחר מכן הוא סגר גם את (החנות) הזאת. היו לו כמה לקוחות שהוא היה הולך מדי יום ברכבת למקום אחר.
שי מצא: כל זה היה בישראל.
אסתר מצא: עד לחיפה. כן, בישראל.
שי מצא: אבל שם, ביוון?
אסתר מצא: ביוון? אה, ביוון זה היה- היה לנו- בהתחלה הייתה לו עגלה עם סוס, והם היו הולכים עם הסוס, העגלה הזאת עם הסוס, שקראו לו דוּרי, לסוס, והוא היה טוב מאוד, אני זוכרת אותו כמו חלום, כי הייתי מאוד קטנה.