שי מצא: עכשיו, מה את זוכרת בתור יהודייה ביוון. היו לך חברות?
אסתר מצא: כן, יש לי חברות והיו לי חברות, ויש לי חברות, לא יהודיות (evrées), יווניות, נוצריות, שהיום אנחנו נמצאות בקשר טלפוני, כי הלכנו ליוון עם בעלי, ושם חיפשתי למצוא אותן, ומצאתי אותן. הן היו באֶיוֹן, אבל עכשיו הן מתגוררות באתונה. לאחת קוראים דינו- דינה, ולאחרת קוראים בֿאסו, ולאחרת קוראים קיקי. עם דינה ועם קיקי יש לנו קשר טלפוני כל פעם כדי לשאול מה שלום כל אחת. הן לא התחתנו. האחת, קיקי, התחתנה. האחרת לא התחתנה, אבל זו שהתחתנה לא ילדה ילדים, קיקי עם ת'נאסי. אנחנו הלכנו לבית שלהם שהוא באזור החוף, והן אירחו אותנו בבית שלהן, וישנּוּ בבית שלהן, ובילינו יומיים יפים מאוד.
שי מצא: החברות האלה היו מאֶיוֹן?
אסתר מצא: הן היו מאֶיוֹן, ועכשיו אחת מתגוררת באתונה, דינוּלָה, והאחרת, קיקי, הם מתגוררים עם ת'נאסי במקום אחד ליד החוף. גם אֶיון היא ליד החוף, הכול ליד החוף. אבל, האחת גרה במקום אחד והאחרת גרה- זה גם מקום לטיולים, שם, איפה שקיקי מתגוררת עם ת'נאסי. ודינה הולכת, יש לה בית שכור, והיא הולכת לשם. דינה באה גם לכאן, לישראל, לפני שנים רבות. אמי הייתה עדיין בחיים, ולקחנו אותה שתראה מקומות שונים בישראל, לבעלי הייתה מכונית, ולקחנו אותה שתראה מקומות שונים בישראל. היא משכילה, היא רופאה של כליותMH איך קוראים זה, של דרכי השתן. של דרכי השתן, הן מאוד מאוד משכילות הבנות, כולן. יש עוד אחת, מריה, שהייתה הרבה יותר גדולה מאיתנו, והיא עדיין חיה אבל היא לא כל כך בסדר בשכל. אבל אנחנו לא מדברות, עם זאת לא היו לי קשרים, היא הייתה הרבה יותר גדולה.
שי מצא: מבית הספר? ביחד בבית הספר הייתן?
אסתר מצא: בבית הספר הייתי עם ואסו, עם ואסו, כן. עם ואסו, שאנחנו בנות אותו הגיל.
שי מצא: והאחרות ש-
אסתר מצא: האחרות-, דינה גדולה ממני בארבע שנים. קיקי קטנה ממני.
שי מצא: אבל כולן מאֶיוֹן.
אסתר מצא: כולן מאגיון, כולנו גדלנו ביחד. שכונה. אחד מול השני.
שי מצא: ולא חשת משהו בתור יהודייה שהיית שונה?
אסתר מצא: לא, לא, לא, שום הבדל בכלל, היינו כולנו כאילו שאנו דבר אחד.