JG = יוונית יהודית; MH = עברית מודרנית
אסתר מצא: ביוונית. היינו מאוד מעטים, היהודים (evréi) שם, שתיים-שלוש- שתי משפחות, שלוש משפחות היינו, אבל לא היה לנו בית כנסת (sinaγoí, συναγωγή),[1] ונהגנו ללכת לפּטרָה. לי היה הדוד שלי, שקוראים לו, שקראו לו אִילִיָה (=אליהו), זכ- הוא נפטר לפני הרבה שנים, זכרונו לברכה. איליה כהן. אבא שלי נהג להישאר בחנות. אותי הוא נהג לקחת לפּטרָה, ואהבו אותי מאוד. הייתי ילדה שקטה, לא הייתי קשה, ונהגו לקחת אותי לפטרה, דוד שלי נהג לקחת אותי לפטרה, והתגוררנו בבית אחד של מכרים, פעם אצל האחד ופעם אצל האחר. פעם אחת גם אצל האחות של בעלי, שקראו לה שולמית (sulamíθJG), ועכשיו גם היא נפטרה לפני כמה חודשים. אבל היא התגוררה באמריקה. היא לא הייתה פה.
שי מצא: האח של-
אסתר מצא: האח של אבא שלי, שקראו לו לֶאוֹן (león) היה- היו לו חמישה, חמישה ילדים, כן, חמישה ילדים. את האחד- את הארבעה ואת ההורים לקחו הגרמנים. את האחד הצילה שכנה אחת הייתה גם היא יוונייה, היא לא הייתה יהודייה (evréa), היא הייתה נוצרייה (xristianí). היא לקחה אותו ברגע שהיא ראתה שהוא מגיע הביתה, והיא הסתירה אותו. ולאחר מכן, לאחר שהמלחמה הסתיימה, הוא בא אלינו ושהה זמן קצר בבית שלנו באֶיוֹן, ולאחר מכן שלח אותו אבא שלי לאתונה, למקום אחד שנקרא הכשרה (axsaráMH), ומשם הוא הגיע לישראל. אבל המצב שלו הידרדר קצת בשל הדברים השונים שהוא חווה, לבדו, כאן. ועכשיו הוא עדיין חי באיזה מוסד והוא בסדר. הלכנו פעם אחת וראינו אותו, אני ו-
שי מצא: איך קוראים לו?
אסתר מצא: ויקטור.
שי מצא: כן, עם הסוס, עם העגלה, מה?
אסתר מצא: כן, עם העגלה, וגם דוד שלי סוֹלוֹמָקיסJG (=שלמה) ביחד, ו-
שי מצא: עכשיו, המשפחה שלך - מאיפה היא?
אסתר מצא: מי?
שי מצא: המשפחה שלך.
אסתר מצא: אבא שלי הוא מפְּרֶבֶזָה (Préveza), ואימא שלי היא מאַרטָה (Árta). ההורים שלם היו מארטה, סבתא שלי, שאוה לקחו הגרמנים, עם המון ילדים, תשעה ילדים ועם המון נכדים, ואולי גם נינים, איני יודעת. אני את סבתא שלי מפַּטרָה אני כנראה זוכרת כמו חלום, כשהייתי קטנה בת ארבע מעט לפני שפרצה המלחמה. אחר כך פרצה המלחמה ולא יכולנו להיפגש שוב, הגרמנים לקחו אותם, הם שרפו אותם את כולם, ואין לי- נותרה רק בת דודה אחת שלי, היא באה מגרמניה. קראו לה אנה (=חנה), את כל קרוביה לקחו. היא נשארה אצלנו מעט זמן, בבית שלנו. היה לנו בית גדול, עם שישה חדרים, ומאוד יפים- עצים יפים מאוד, גן, גן. עם עצים ועם פרחים, זה היה בית יפה מאוד.
[1] הגייה זו, במלרע, שונה מן ההגייה הרגילה שאמרה הדוברת במקומות אחרים בהקלטות.