JG = יוונית יהודית
שפת סתרים ובית הכנסת
שי מצא: עכשיו, לנוצרים איך הייתם קוראים? "נוצרי" או שהיו לכם מילים אחרות?
אסתר מצא: נוצרים (xristianí), איך היינו קוראים להם? אני לא מכירה מילה אחרת. נוצרים. שהדוד שלי היה אומר "בקוצר ימים"JG? [צוחקת]
שי מצא: "בקוצר ימים". לא, אבל עבור הנוצרים – גויים?
אסתר מצא: גויים? יכול להיות שהיו אמרים "גויים"JG. o goysJG.
שי מצא: ו"יוון", "יוונה"?
אסתר מצא: yavanáJG. לאישה אמרו yavanáJG, ולגבר – yavánJG. כן, אנחנו, היהודים.
שי מצא: תגיד את זה באיזה- בכמה מילים, "ההוא לקח איזו-
אסתר מצא: "התחתן עם yavanáJG"?
שי מצא: כן, כן.
אסתר מצא: [צוחקת] אבל אף אחד מאצלנו לא התחתן (עם נוצרייה). לא.
שי מצא: אילו עוד- לכנסייה איך הייתם-
אסתר מצא: בבית הכנסת? היינו הולכים לבית הכנסת.
שי מצא: אה, בית הכנסת, כן. איפה היה בית הכנסת?
אסתר מצא: בפַּטרָה.
שי מצא: כן, אבל בבית.
אסתר מצא: לא, לא, היה בית כנסת יפה. היו שתי קומות – בקומה העליונה היה בית הכנסת ולמטה התגורר החכם (́JGxaxam) עם משפחתו, עם ילדיו, עם אשתו. בפַּטרָה. לא היה לנו- יש גם באתונה שני בתי כנסת (sinaγóia). פעם הלכנו גם לאתונה, כשהיה לנו חג.
שי מצא: ונשים וגברים בבית הכנסת?
אסתר מצא: אה, לא, הנשים- הגברים היו בנפרד, והייתה איזו מחיצה ומעל למחיצה עשו ככה (מדגימה צורת שבכה) עם קני סוף כדי שלא יראו את הנשים, אסור היה שהגברים יראו את הנשים. לא הגברים את הנשים ולא הנשים את הגברים. ואני לא יודעת אם (הנשים) היו קוראות, אם הן ידעו לקרוא, הנשים, בכלל. איני יודעת.
שי מצא: דוד שלך איך היה אומר "ההוא"
אסתר מצא: "שאחרבן לך את אבא שלך ואת אימא שלך"?
שי מצא: לא, "הזה".
אסתר מצא: אה, o tzesJG. כן, o tzesJG.
שי מצא: כן, "בא הזה".
אסתר מצא: מה בא?
שי מצא: "תראה את הזה".
אסתר מצא: אה, שתראה את tzeJG. "ההוא הגיע עכשיו".
שי מצא: על הצלב, למשל.
אסתר מצא: הצלב? מה עשו?
שי מצא: טמא?
אסתר מצא: taméJG, כן.
שי מצא: מה זה "הטמא"?
אסתר מצא: הצלב. o taméJG.