JG = יוונית יהודית
שי מצא: דמי-פורים (purimyátikaJG, יוונית-יהודית).
אסתר מצא: כן.
שי מצא: ומה, כל פורים שהיית מכינה את המה-שמו, את השיניים
אסתר מצא: אה, אני כשהייתי מכינה את ה- אה, את שיני המן (ta δóndia t'amán).
שי מצא: כן. מה זה?
אסתר מצא: שיני המן. כאן בישראל מכינים אוזני המן, אנחנו מכינים שיני המן, שזה עם ביצים, ביצים, קמח. קודם אני מכינה סירופ ממעט סוכר, שתי כוסות סוכר, כוס מים ומעט- מעט דבש. אני מרתיחה את זה על האש, ואחר כך אני מכינה את ה- מכינה את ה- את ה'פילו', איך קוראים לזה, את הבצק, ואני עושה אותם ככה ככה (רצועות בידיים) ואני חותכת אותם [לחתיכות] קטנות קטנטנות, ככה, בגודל כזה, ואני משליכה אותם לשמן החם, ולאחר מכן אני שמה אותם בדבש שכבר הכנתי, ואני שמה אותם בקערת הגשה יפה, ומעל אני שמה גם אגוזים ושקדים שבורים, ואנחנו אוכלים את זה בפורים (JGpurím, יוונית-יהודית). וגם הלביבות.
שי מצא: אה, לביבות בחנוכה.
אסתר מצא: כן.
שי מצא: קינמון.
אסתר מצא: ציפורן [מתקנת] קינמון, קינמון.
שי מצא: אילו עוד מתוקים?
אסתר מצא: אה, בקלווה (baklavá) גַלַטוֹבּוּריקוֹ (γalatobúriko). מה עוד נהגנו להכין?
שי מצא: מזה, מֵחבוש.
אסתר מצא: חבוש, אוו, חבוש, תפוז, מה לא הייתי מכינה.
שי מצא: חצילים.
אסתר מצא. חצילים.
שי מצא: אבטיח.
אסתר מצא: אבטיח [צוחקת].
שי מצא: [עברית]
אסתר מצא: מרובעים. לומר זאת גם ביוונית? הייתי חותכת אותם למרובעים, קודם ישר ואז אחד אחד למרובעים מרובעים, הייתי שמה את זה בתנור, קודם עם מעט נייר אפייה כדי שזה לא יישרף לי, ובסוף הייתי מוציאה את נייר האפייה , והבקלווה הייתה מוכנה כמו שצריך בצבע שהיה צריך. הייתי מוציאה אותה מהתנור והייתי שופכת עליה את הסירופ שכבר היה לי מוכן, והייתי משאירה אותה להתקרר יומיים לפני החג, כדי שהיא תתקרר ותספוג את כל הסירופ פנימה. ולאחר מכן הייתי נותנת את זה. היינו מכינים את זה בחגים רבים, גם בראש השנה (rososanáJG, יוונית-יהודית) וגם בחגים אחרים שהיו לנו, או כשהיה לי, כשהילדים שלי עשו ברית מילהJG? (יוונית-יהודית?) לילדים שלהם וכשאני עשיתי את ברית המילה של הילדים שלי. ונהגתי להכין עוד משהו מתוק שנקרא מיגדאלאטו (miγδaláto) [עברית] מים וסוכר, וכשזה היה מתחיל לבעבע ככה הסירופ, הייתי זורקת את השקדים הטחונים ועד שזה היה עושה ככה. כן, כן, וכשזה היה מתיז זה היה מוכן. והיה צורך שמהר מהר תהיינה לי קעריות קטנות, כדי שאשים בכל קערית את המיגדאלאטו שלי. והייתי מניחה אותו שיתקרר, אסור היה לי להזיז אותו משום שהוא היה מתקלקל. וזה היה סוג אחר של משהו מתוק שנהגתי להכין. חוץ מזה הייתי מכינה גַלַטוֹבּוּריקוֹ, סוג אחר של משהו מתוק, טוב מאוד מאוד, שאותו אני אוהבת מאוד. זה עם עלי בקלווה, הייתי מניחה עלה למטה ובאמצע הייתי מכינה בלילה של, איך קוראים לסולת? איך קוראים לסולת? והייתי מכינה את זה עם חלב, כמו שאמרנו, עם חלב, זה מאכל, זה משהו מתוק עשוי עם חלב. הבלילה של הסולת הייתה יוצאת, והייתי שופכת אותה לתוך התבנית שהיה לי מוכן [בה] העלה, וגם ארבע ביצים בתוך הבלילה, ואחר כך הייתי שופכת את הבלילה פנימה, ואחר כך הייתי מניחה עלים אחרים למעלה והייתי מכסה את זה ומניחה את זה באש, בתנור, וזה היה הופך למשהו מתוק מאוד טוב. ושוב היה לי סירופ עם סוכר ומים, ותמיד גם מעט דבש, כי זה לא נהיה אחר כך, זה לא, הסוכר לא נהיה אחר כך, הוא לא מתקלקל, הדבש מחזיק את זה, הופך את זה לטוב יותר. ואנחנו שופכים מלמעלה, כשזה חם. תמיד כשזה חם אנו שופכים את הסירופ שלו, וזה דבר מתוק טעים ביותר, טעים ביותר.
זה היה נעשה מסביב סביב עם העלה [דף הבצק] ככה, מלמעלה, ולמטה, ומהצד ואחר כך מלמעלה. הייתה לי שכנה אחת, קראו לה אסטרו (Ástro, בישראל נקראה כוכבה) בבית שלנו שם, והלכתי להכין לה את הגַלַטוֹבּוּריקוֹ, כי היא לא ידעה להכין את זה, והכנתי לה את זה על התבנית. אבל אני הייתי מכינה את זה תמיד בתבניות-צורה, שתי תבניות-צורה הייתי מכינה, שתיים, כדי שיספיק לנו, כי אהבנו את זה, ואני במיוחד אהבתי את זה. כן, הייתי הולכת [מתקנת] כשהיינו ביוון למדתי אנגלית אצל מורה אחת, והמורה הזאת לאחר מכן [מתקנת] שתי חברות היינו הולכות ביחד אל אותה המורה, וכשהיינו מסיימות את הלימוד היינו הולכות לקונדיטוריה אחת, והיינו אוכלות גַלַטוֹבּוּריקוֹ שהיה מעולה, טעים ביותר.
כאן אנחנו שמים משהו בראש השנה (JGrososaná, יוונית-יהודית)?
שי מצא: [עברית]
אסתר מצא: אה, לא אמרנו על התמרים, שהייתי מכינה את החרוסת. כאן היא הכינה את זה עכשיו עם תמרים, אבל אני הייתי מכינה אותה עם צימוקים שאין להם גרעינים בתוכם.