פסח

שם הדובר/ת: 
אסתר מצא
משתתפים בשיחה: 
ד"ר שי מצא
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
תופרת ומנהלת מחסן בגדים בבית חולים
גיל בעת התיעוד: 
85
שנת עלייה לארץ: 
1954
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה ויעל וקסלר
מועד התיעוד: 
2021
תִרגום: 
ד"ר שי מצא

תרגום: 

JG = יוונית יהודית

שי מצא: מה, ניקיתים את הבית?

אסתר מצא: אה, בוודאי [עברית] הייתה לנו משרתת אחת שניקתה את הבית, זה יהיה בית גדול, למעלה, למטה, 6 קומ- [מתקנת] 6 חדרים, ושני מטבחים ושני חדרי שירותים ובחוץ גינות. אז המשרתת נהגה לבוא ולנקות. והיה לוח ב- לא היו מרצפות, היה לוח, והיה צריך עם המברשת, והיא עשתה ככה עם הרגל שלה וניקתה את הבית כדי שיהיה נקי. בוודאי, אימא שלי הייתה אישה מאוד נקייה, והיא אהבה שהבית יהיה נקי.

שי מצא: ואת המצות? מצות? מה הייתם אוכלים?

אסתר מצא: אכלנו מצות ש- בהתחלה סבתא שלי הייתה מכינה אותן. בהתחלה היה- לפני המלחמה הייתה מכינה אותן אימא [מתקנת] סבתא שלי, עד למלחמה ואחריה, לאחר מכן התחילו להביא לנו מצות כמו שכאן. אבל היא נהגה לשבת ולהכין שניים ואף שלושה סוגי מצות על הקמין, שהיה עם גחלים בוערות היטב. היא נהגה להכין ולעשות [מאפה] עגול, וככה יפה יפה מסביב סביב, והיא הייתה שמה אותן וקולה אותן. היא הייתה יושבת, סמוך לקמין היה לה כיסא קטן, ושם היא הייתה יושבת. זה [הכיסא] היה עד עכשיו בבית של סבתא כשהוא עוד היה. והיא הייתה יושבת ומכינה את המצות, כי לא היו לנו מצות. רק לאחר מכן התחילו לשלוח לנו מפַּטרָה (Pátra), מאתונה, איני יודעת מאיפה שלחו את המצות כמו מה שיש לנו כאן.

אסתר מצא: [עברית]  היו לנו שניים [שני סטים של כלי אוכל] – גם עבור החגים וגם ליומיום שהיינו אוכלים. היו לנו שניים, כמו שיש לכולם פה, בישראל, אבל לא לכולם, למרבה הצער. אבל כל אלה שהם [מפסיקה]

שי מצא: אבל שהיו שמים את האלה ב-

אסתר מצא: לא, לא.

שי מצא: [עברית]

אסתר מצא: אה, הסלסלהJG (kanístri, κανίστρι). בסלסלהJG נהגנו לשים מרור (maroúli, μαρούλι), ושמנו כרפס (sélino, σέλινο), ושמנו ביצה, ושמנו שלוש מצות, שלוש [מתקנת] ושמנו, מה עוד שמנו? את הזרוע (klitsí),[1] וזרקנו אותה כל כך [צוחקת] ושמנו, מה עוד שמנו? את המצות, את הזרוע.

שי מצא: חרוסת?

אסתר מצא: חרוסת [עברית]

יהודית הנשקה: [עברית]

אסתר מצא: חרוסת, חרוסתJG. הכול ב-thi [האות θ היוונית], חרוסתJG.

שי מצא: [עברית] חֲרוסָה. כן.

אסתר מצא: הזרוע היא מבשר של כבש, היד של בשר הכבש, שאותה אני שמה באש מעט למעלה, ואני צולה אותה מעט ככה באש, ואני שמה את זה אחר כך בנייר זהוב [הכוונה לנייר אלומיניום], כדי שזה יהיה- כדי שלא יטפטף ושלא יסריח, ושמים את זה בסלסלהJG.

שי מצא: ובפסח, ערבאJG של פסחJG [יוונית-יהודית]? ערבאJG (arbá)?

אסתר מצא: כן, ערבאJG [יוונית-יהודית]. איך קוראים לזה?  

שי מצא: ערבאJG של פסחJG [יוונית-יהודית]?

אסתר מצא: כן. ערבאJG של פסחJG [יוונית-יהודית].

שי מצא: [עברית]

אסתר מצא: הכול היה 'ערבא'JG [יוונית-יהודית], ערבות, ערבותJG [arbóθ, יוונית-יהודית] [צוחקת] ערבותJG.

יהודית הנשקה: יפה. 'ערבות' ב[תנועת] o?

אסתר מצא: [עברית]

שי מצא: [עברית]

 

[1] ככל הנראה מילה אופיינית למחוז אפירוס שבצפון מערב יוון.