מכינים את הוודקה מצימוקים או מענבים אותם סחטנו. ריכזנו בתוך אגן, שוטפים רגליים ודורכים את הענבים. שמים במיכל גדול את הנוזל, ובמשך שלושים יום מערבבים עם היד. אחרי שגמר לתסוס, מסננים ומקבלים את היין. מה שנשאר החרצנים והזג, בישלנו אותם מאדים וממנו הוודקה. כדי שיהיה אחוז אלכוהול גבוה עושים שוב את אותו תהליך. הנשים הכינו את הוודקה.

הנשים קוננו, או להבדיל שרו בחתונה לחתן ולכלה. עבודתן היתה בעיקרה בבית. סבתי ניקתה רגלי פרות ומכרה בשוק. וסבתי מצד אמי עזרה לבעלה הסנדלר בעבודתו. אנשים לא רכשו נעלים ונהגו לתקנם.

הכנת מצות - התאספות של משפחות להכנת מצות כשרות, תפילה בשבתות בבית הכנסת יחד עם הסבים והדודים. לא היו בבית הכנסת טליטות או סידורים. הסידורים שהיו במקום, ישנים מאד. היה איסור של השלטונות על תפילה בבית הכנסת בימי חול. רכישת אתרוג ולולב, בניית סוכה.

הורי חזרו בעקבותי בתשובה. אבי לא שחט בתחילה לפי ההלכה, אלא כמו הגויים. שחט את העופות לבד. והלכתית הלך בכיפור לבית הכנסת. כשחזרתי בתשובה ב 1968, אחרי שסיימתי תיכון, כשהורי ראו שאיני אוכל אצלם, אמרו לי לבצע שחיטה שמתאימה לי. נהגתי לנסוע 40 ק"מ כדי לשחוט תרנגולת או להביא בשר כשר. לקנות דגים כשרים. התחלנו לשמור שבת, להתפלל בבית הכנסת בחגים במקום רק פעם בשנה. לא נשארנו בבית. עשינו בריתות. הורי גם הפכו ציונים בזכותי. הזהרתי אותם שאני ואחותי עלולים להתבולל. עודדתי אותם לעלות לארץ. קבלנו ויזה וביקשנו עליה. באותה תקופה לא היתה עליה המונית לארץ.

התאספנו בבית, או בבית הכנסת, כל החמולה. הגיע המוהל, אדם מבוגר. ונהגנו בכל הלכות הברית כמו שנוהגים בארץ.

אם היה שידוך לאחר חודש ימים עורכים חתונה. יום אצל משפחת הכלה ויום שני במשפחת החתן. שולחנות מסודרים בכל טוב ושירת זמרים. לאחר מכן שבע ברכות עם אורחים רבים ושמחה. הגיעו דודים, סבתות, סבים וכל מי שמקורב- שכנים, חברים לעבודה. כ -250 איש. הכל בבית. קונים סודה והכל כולל יין. וודקה מכינים לבד. הגיע הביתה שף לבשל.

היכרויות נעשו על ידי השכנים, או באמצעות הסבא והסבתא, או מפה לאוזן, מספרים על פלונית. עושים אירוסין, יוצאים קצת ואח"כ חתונה.