טג'יקית-יהודית

מאכלים ומנהגים הקשורים באוכל

שם הדובר/ת:

רחל אליביוב (סעידוב)

מגדר:

אישה

עיסוק:

אחות, עובדת מפעל

גיל בעת התיעוד:

65

שנת עלייה לארץ:

1973

ארץ המוצא:

בוכרה

קהילות המוצא:

סמרקנד, דושנבה

שפה:

טג'יקית-יהודית

נושאי השיחה:

מאכלים, מנהגים ומסורות

תיעוד:

יסכה יצחק

מועד התיעוד:

2020

הכנת וודקה ועבודות נוספות של נשים

שם הדובר/ת:

אהרן סעידוב

מגדר:

גבר

עיסוק:

בעל חנות לתשמישי קדושה

גיל בעת התיעוד:

67

שנת עלייה לארץ:

1972

ארץ המוצא:

בוכרה

קהילות המוצא:

סמרקנד

שפה:

טג'יקית-יהודית

נושאי השיחה:

מאכלים, נשים, עיסוק ופרנסה

תיעוד:

יעל וקסלר

מועד התיעוד:

2020

תרגום:

מכינים את הוודקה מצימוקים או מענבים אותם סחטנו. ריכזנו בתוך אגן, שוטפים רגליים ודורכים את הענבים. שמים במיכל גדול את הנוזל, ובמשך שלושים יום מערבבים עם היד. אחרי שגמר לתסוס, מסננים ומקבלים את היין. מה שנשאר החרצנים והזג, בישלנו אותם מאדים וממנו הוודקה. כדי שיהיה אחוז אלכוהול גבוה עושים שוב את אותו תהליך. הנשים הכינו את הוודקה.

הנשים קוננו, או להבדיל שרו בחתונה לחתן ולכלה. עבודתן היתה בעיקרה בבית. סבתי ניקתה רגלי פרות ומכרה בשוק. וסבתי מצד אמי עזרה לבעלה הסנדלר בעבודתו. אנשים לא רכשו נעלים ונהגו לתקנם.

בתי כנסת, הכנת מצות, סוכות ושחיטה

שם הדובר/ת:

אהרן סעידוב

מגדר:

גבר

עיסוק:

בעל חנות לתשמישי קדושה

גיל בעת התיעוד:

67

שנת עלייה לארץ:

1972

ארץ המוצא:

בוכרה

קהילות המוצא:

סמרקנד

שפה:

טג'יקית-יהודית

נושאי השיחה:

בתי כנסת, מנהגים ומסורות, מעגל השנה, סוכות, פסח

תיעוד:

יעל וקסלר

מועד התיעוד:

2020

תרגום:

הכנת מצות - התאספות של משפחות להכנת מצות כשרות, תפילה בשבתות בבית הכנסת יחד עם הסבים והדודים. לא היו בבית הכנסת טליטות או סידורים. הסידורים שהיו במקום, ישנים מאד. היה איסור של השלטונות על תפילה בבית הכנסת בימי חול. רכישת אתרוג ולולב, בניית סוכה.

הורי חזרו בעקבותי בתשובה. אבי לא שחט בתחילה לפי ההלכה, אלא כמו הגויים. שחט את העופות לבד. והלכתית הלך בכיפור לבית הכנסת. כשחזרתי בתשובה ב 1968, אחרי שסיימתי תיכון, כשהורי ראו שאיני אוכל אצלם, אמרו לי לבצע שחיטה שמתאימה לי. נהגתי לנסוע 40 ק"מ כדי לשחוט תרנגולת או להביא בשר כשר. לקנות דגים כשרים. התחלנו לשמור שבת, להתפלל בבית הכנסת בחגים במקום רק פעם בשנה. לא נשארנו בבית. עשינו בריתות. הורי גם הפכו ציונים בזכותי. הזהרתי אותם שאני ואחותי עלולים להתבולל. עודדתי אותם לעלות לארץ. קבלנו ויזה וביקשנו עליה. באותה תקופה לא היתה עליה המונית לארץ.

ברית, חתונה והכרויות

שם הדובר/ת:

אהרן סעידוב

מגדר:

גבר

עיסוק:

בעל חנות לתשמישי קדושה

גיל בעת התיעוד:

67

שנת עלייה לארץ:

1972

ארץ המוצא:

בוכרה

קהילות המוצא:

סמרקנד

שפה:

טג'יקית-יהודית

נושאי השיחה:

חתונה, מנהגים ומסורות, מעגל החיים

תיעוד:

יעל וקסלר

מועד התיעוד:

2020

תרגום:

התאספנו בבית, או בבית הכנסת, כל החמולה. הגיע המוהל, אדם מבוגר. ונהגנו בכל הלכות הברית כמו שנוהגים בארץ.

אם היה שידוך לאחר חודש ימים עורכים חתונה. יום אצל משפחת הכלה ויום שני במשפחת החתן. שולחנות מסודרים בכל טוב ושירת זמרים. לאחר מכן שבע ברכות עם אורחים רבים ושמחה. הגיעו דודים, סבתות, סבים וכל מי שמקורב- שכנים, חברים לעבודה. כ -250 איש. הכל בבית. קונים סודה והכל כולל יין. וודקה מכינים לבד. הגיע הביתה שף לבשל.

היכרויות נעשו על ידי השכנים, או באמצעות הסבא והסבתא, או מפה לאוזן, מספרים על פלונית. עושים אירוסין, יוצאים קצת ואח"כ חתונה.

אמונה במשיח והעלייה לישראל

שם הדובר/ת:

אהרן סעידוב

מגדר:

גבר

עיסוק:

בעל חנות לתשמישי קדושה

גיל בעת התיעוד:

67

שנת עלייה לארץ:

1972

ארץ המוצא:

קהילות המוצא:

שפה:

נושאי השיחה:

תיעוד:

יעל וקסלר

מועד התיעוד:

2020

תרגום:

היו מצמידים את הבקבוק לקיר, מקשיבים אם יש קול רחוק, כמו למשל תקיעת שופר, כדי לדעת אם מגיע המשיח או לא.

סיפרו על חנה ושבעת בניה, שמענו את הסיפור כשאנחנו יושבים על הרצפה. דודי, הרב יהודה ארי הכהן סיידוף, לקח אותנו ואת הוריו והקריא לנו על יוסף הצדיק איך מכרו אותו, והיחס לאחיו. הקשבנו לסיפוריו בצימאון רב.

העלייה לארץ היתה בשל החשש מהתבוללות. סבי וסבתי ודודי עלו כבר כשנה לפנינו וסיפורו לנו סיפורים מהארץ.

שירי אהבה, שידוכים וחתונה

לכבוד סבתא טובויי אורוס וסבתא נקדאם צביה ולכל הסבים, לאימי קציעה לוי ובעיקר למשפחתי ולדורות הבאים.

שם הדובר/ת:

מנוחה טובה דהן

מגדר:

אישה

עיסוק:

מספרת סיפורים

גיל בעת התיעוד:

70

ארץ המוצא:

קהילות המוצא:

שפה:

נושאי השיחה:

תיעוד:

חווה שמולביץ'

מועד התיעוד:

2019

תִרגום:

מנוחה טובה דהן

תרגום:

דדים פכטה מקוראת (אבי זורע כותנה ואוסף זהב לבן)

השיר הזה מדבר על בת צעירה שמספרת שאביה הוא מגדל כותנה. אפשר להבין מזה שהם משפחה עשירה כי משפחות שעבדו בעסקי הכותנה היו משפחות עשירות.

הבת אומרת "אבי מגדל כותנה ואוסף זהב לבן" ואומרת שהיא רוצה שהכיסוי והרעלה יישרפו וייהפכו לאפר. היא לא רוצה לכסות את הפנים ואומרת שהיא בת צעירה ולכן מגיע לה בחור צעיר.

הרבה פעמים היו משיאים את הצעירות עם גברים מבוגרים, והבת שרה שמכיוון שהיא ממשפחה עשירה, מותר לה לבחור עם מי היא רוצה להינשא.

השיר הזה קצת מרדני בכך שהוא הולך כנגד כיסוי הפנים וכנגד הנישואים הכפויים.

עזיזאם (יקירי)

בשיר זה פונה הבחורה לאהובה ואומרת לו:

"יקירי מה עשיתי שרחקת ממני,

אני בזכרונך ואתה עמדי,

אני מתגעגעת לראות אותך,

לשוני ופי עטרת ראשי,

אם אמרתי דבר מה לא טוב אני מתנצלת,

אני בזכרונך ואתה עמדי."

אוספוני פור סיטוראת (השמיים זרועים כוכבים)

השיר הבא הוא שיר לכלה שנפרדת ממשפחתה והיא מבקשת מהשדכנית שתעמוד על זכויותיה.

"השמיים זרועי כוכבים והראש שלי חושב מחשבות אהבה עליך, אני אסתובב סביב ראשך כמו יונה ואשקה אותך בחלב ציפורים".

היא מבטיחה דברים רבים ובלתי אפשריים, אך היא יודעת שחיי הנישואין לא יהיו פשוטים.

כשעולה בה המחשבה על המקום אליו היא הולכת היא חושבת שבבית אביה היא אוכלת לחם ותאנים ובבית הבעל מחכה לה מנעול ובריחים, כלומר היא תהיה כבולה.

היא מבקשת מהשדכנית שתעמוד על זכויותיה במעמד החתימה על התנאים, והיא שולחת אותה עם פרחים לאורך הדרך "אני אפזר פרחים על הדרך שבה את הולכת".

צ'ודראם בסראם גיראם (שיר השדכנית)

שדכנית רוצה לשדך בחורה, ככל הנראה לאחיין שלה. היא אומרת לו שהיא מכסה את עצמה והולכת לבית המשפחה של הבחורה שייעדה לו.

הוא מזהיר אותה שאם לא יראה את הבחורה לפני החתונה לא יתחתן איתה.

היא אומרת שזה המנהג, הבחור לא יכול לראות את הבחורה לפני החתונה. היא אומרת לאחיין שאם ירצה שהיא תשדך לו בחורה, "הדודה תהיה כפרתך", זהו פתגם שמשמעותו שעליך לסמוך עליה.