סיפור חיים
תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם ע"ש חיים (מרני) טרבלסי ז"ל
תרגום כללי:
הייתה אחת שסיפרה שהיה לה חבר. עזב אותה, חזר והיא כבר בהריון. היא כתבה עליו שיר.
תשורה שרה.
הוריד אותה לבאר תחתית. נמלט השאיר אותה והיא נשארה לריכולי האנשים, אך אח"כ הרגה עצמה. הם אהבו זה את זה והוא עזב אותה, בגד בה. היא מוציאה את השיר הזה ואח"כ הורגת עצמה.
הרגה עצמה. היה צמח בשם עלאק, צמח כמו קקטוסים גדול כמו במקסיקו. לקחה מהחלב של השיח ושתתה. מתה מזה.
תרגום כללי:
תשורה: לא הכל אני זוכרת. את השירים אני זוכרת, כי נכנסו לאוזן. אמא שלי היתה טוחנת ושרה מזמרת. אני ישנתי ליד המטחנה; הייתי בת שלוש.
נעמה: באיזו שעה הנשים קמו?
תשורה: קמו עם אור ראשון, כדי לטחון ולאפות פיתות.
נעמה: באיזו שעה?
תשורה: כשהתרנגול קורא. קמו לטחון לעשות בצק, פיתות. הכינו ארוחת בוקר.
נעמה: אמא שלך טחנה ועשתה את כל הפעולות הללו?
תשורה: כן, היא והעובדת שלה.
נעמה: היא העירה אותך?
תשורה: לא, אני שמעתי אותה וקמתי. רציתי לשמוע את השירים שלה. אמי המציאה בעצמה את הלחן. אני אשיר לך בית מתוך אחד השירים שהיא חברה.
תשורה: שרה שיר שהלחינה אמה.
אימי ידעה תורה, היא בת המורי. שמעה את אביה מלמד את הבנים. בתימן לא למדו את הנשים; לא בצנעא ולא במקום אחר. אמרו: "מי שמלמד את בתו תורה מלמד אותה תפלות". היא למדה כל דבר, היה לה זיכרון טוב. אם אחד מהבחורים טעה, עשתה קול, כחכחה ותיקנה אותו כך וכך.