סיפור על הגוי במכולת
מאכלים פרסיים
'מימונה' פרסית (שיראז)
קשיי העלייה לארץ
סיפור על גוי
שבת
פורים בכרמאן
מוקדש להוריי, כוכבה ומשה שרגיאן ז"ל. אבי היה בעל תורה ואמי אשה צדיקה.
כשפורים הגיע מכינים חלבה מאגוזים, פיסטוקים, מערבבים. סבתא שלי הייתה מכינה הרבה ושולחת לכל הילדים. כשהייתי ילד היינו משחקים באגוזים. היינו שמים אותם בשורות והילדים לפי התור היו זורקים את האגוז מרחוק. אם זה נוגע אחד בשני, אז הם היו מרוויחים את מה שנגעו בו ואז הייתה להם ערימה. היו ארבעה חמישה ילדים משחקים, לוקחים את האגוזים אחד אחד וזורקים.
תרגום: דוד שרגיאן; הקלדה: גלית פלג
עלייה לארץ מבורוג'רד
מוקדש להורי היקרים, רחל (לבית בנימיני) ויצחק קצב ז"ל
בזמן שרצינו לעלות לישראל, שלחנו מכתב לבת דודה שלי שהייתה כבר שבע שנים בארץ היא ענתה לנו "דודה, התחשק לכם פיסטוקים חמוצים? פה אין. פה אנחנו גרים על ההרים". (הכוונה היא שאין כאן מותרות ותנאי החיים קשים).
כשרצינו לעלות לישראל הלכנו לטהרן, למקום שנקרא מחנה, מחנה עולים (בעברית). הבתים היו כמו רכבת, ללא דלת או חלון, הכל פתוח. גברים, נשים, ילדים, אפילו תרנגולות, היו מסתובבות שם.