מקור המשפחה וסיפור העליה לארץ
תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם ע"ש חיים (מרני) טרבלסי ז"ל
זוהרה: אשראי אני, על בוקר היום.
זוהרה: נולדו לי שני ילדים, שתי בנות. הגדולה, אחת מירב והקטנה מיכל ועכשיו יש לי חמישה נכדים. שתיים מהגדולה ושלושה והקטנה. וברוך ה', הנכדה שלי הייתה בצבא ויש לי שני ילדים גם הם הולכים להיות בצבא. אני עכשיו גרה במשען וכאן טוב, כאן כולם אוהבים אותנו. חניני וחנה, חביבי וחנה היו גרים, באו כדי לעלות לארץ ישראל וחניני מת בפאס. הייתי קטנה כשבאו אלינו לגור כדי לעלות לירושלים, לעלות לארץ ישראל, באו אלינו כדי לעלות לארץ ישראל וחניני חלה ומת ולא עלה. עלתה איתנו רק חנה.
זוהרה: נולדתי בפאס עם אחים שלי. היו לי שלושה אחים. אחד שמעון ואברהם והאחים שלי. היום באה חברתי לבקר אותי ושתינו תה וגם קפה. הרגליים שלה מעץ ואני הייתי מרימה אותו עד שהיה נרדם הילד, עד שהיה נרדם. אז ככה היה נרדם. ואחר כך הלכתי לבית ספר. היו לי הרבה חברות והיו עוזרות לי ובבית ספר היו נותנים לנו אוכל, אימא הייתה עובדת והיינו קטנים והיא זאת שהייתה שומרת עלינו. אימא הייתה עובדת בשמלות מסורתיות, [כפתנים] אימא הייתה תופרת. אימא מתה צעירה, חמישים וארבע, ואני חייתי עם אחים שלי כשהייתי בת תשע-עשרה, אני זוהרה בת שמחה ואבא שלי שמואל.
זוהרה: בפסח היינו מסיידים את כל הבית והיינו ומנקים, את הכול היינו רוחצים. כל הבית היה עובר שטיפה ורחיצה. והיינו מביאים חיטה, היינו קונים בפסח, היינו קונים חיטה, היינו מנקים אותה ואחר כך היינו לוקחים אותה [למטחנה] לטוחן לטחון את החיטה, אחר כך היינו לוקחים את זה שוב, לוקחים כדי להכין מצות לפסח. היה קשה. לא כמו היום שקונים מצות. היינו מנגבים שבעה ספי דלתות. בפאס גרנו עם רבנים, עם רבי שמואל אלבז ורבי דנניה ורבי חמו, שמואל חמו, היו שכנים שלנו וגרנו איתם.
דינה: ראש חודש השם שלו (ראס סהאר) יש שעושים סעודה טובה ומדליקים נרות ומבקשים מצדיקים, עושים אוכל טוב, אוכל חגיגי בראש חודש. עושים הרבה כבוד לראש חודש.
מראיינת: ראש השנה, כיצד נעשו ההכנות לחג ראש השנה?
דינה: שבועיים הולכים וקונים בגדים, הולכים לתופרת לתפור לנו בגדים, שמלות לכל הילדים, וקונים נעליים כדי שהשנה תתחיל נקי מחטאים וממעשים רעים, הכול צריך שככה יבריק. הכול מתנקה. הכלים, החלונות, הבית, המיטות, הכריות ושמיכות הצמר. היו עושים תבשיל בשר, היו עושים בשר עם בצל, עושים תנזיה (תבשיל מפירות יבשים). היו עושים הרבה מאכלים טובים ועושים אותם מתוקים, כדי שתהיה לנו שנה מבורכת ומתוקה. כמו שאומרים שנה טובה ומתוקה. יאחסרה (ביטוי שמביע געגועים לימים טובים של פעם) תקיעת שופר מי ששומע תקיעת שופר וואי, מזכיר לנו כמו השופר של המשיח. כולנו מרוגשים ושומעים, היינו מבשלים אוכל רק בבית, אימא זכרה לברכה מבשלת מהר את האוכל כדי שתלך לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר. גם ביום כיפור היינו קונים הרבה אוכל, קונים ירקות, פירות וקונים הכול כדי שתהיה סעודה גדולה וטובה. לפני הצום וגם בסיום הצום אנחנו אוכלים מאכלים טובים ובשריים. בשר היו אוכלים לא ככה, כמו שיש כאלה שעושים היום זום (מאכל חלבי תימני) או איזה מאכל חלבי. הכול בשרי כדי שתהיה סעודה כדת וכדין. ואנחנו תופרים בגדים לבנים והולכים לבית הכנסת. החזן היה לובש גלביה לבנה (בגד מסורתי דמוי חלוק) זה יום עם יראה, יום כיפור אנשים יראים ממנו מאוד. יראים מהיום הזה כי הוא יום הדין, יודעים שאלוהים רושם, צופה עלינו מלמעלה, אנחנו יראים מהיום הזה. מחג כיפור עד סוכות שלושה ימים יש. מביאים קרשים כדי לבנות סוכה מהר, והחג שמח, ברוך ה', ומכינים אתרוגים, פירות ורימונים כדי לקשט את הסוכה. סוכה הוא חג גדול ומאוד שמח. למה כתוב ושמחת בחגך והיית אך שמח פעמיים כתוב בתורה שנהיה שמחים. אז היינו שמחים ומקשטים את הסוכה עם תמרים ורימונים, ובני משפחה באים. מתארחים אחד אצל השני, שולחים אנשים ומאדירים אותם ועושים להם כבוד, החג טוב ושמח.
חג חנוכה, איך היו מכינים חנוכייה? היו חנוכיות שהיו קונים אותם, כוסיות קטנות. שמים כל יום כוסית ומדליקים את הנר. עושים ספינג' (סוג של דונטס), כל דבר שמטוגן, טוב. עושים ספינג' מטוגן, עושים פריקסה, עושים יויו (עוגיה מטוגנת טבולה בדבש) עושים הרבה דברים שמטוגנים בשמן, למה היה נס פח השמן. אוכלים דברים שמטוגנים בשמן ומשחקים כל הילדים בסביבונים. שמחים וצוחקים והחג היה שמח וטוב.
מראיינת: עשרה בטבת נהגתם לצום את צום עשרה בטבת?
דינה: צמנו. והיינו יראי שמיים. למה צמים ביום הזה? בגלל בית המקדש שאין לנו. אנחנו צמים בעשרה טבת. לא אוכלים ולא שותים והיינו בוכים כי אין לנו בית המקדש, על חורבנו.
דינה: הלכו ללמוד בבית ספר. מי שרוצה להיות מורה הלך ללמוד בבית ספר. היו מקומות שהיו מלמדים מקצוע. כל אחד לומד את המקצוע שהוא אוהב. מי שרוצה להיות רופא הלך ללמוד. יהיה רופא בבית חולים. מי שרוצה להיות אחות גם כן למדה גם היא בבית חולים. אנשים הלכו ללמוד מקצועות והיו מלמדים אותם. הולכים לחזן בית הכנסת ומלמדים אותו תורה. היו בתי מדרש שלמדו תורה. מקצועות, יש הרבה בתי ספר, בהרבה מקומות לימדו מקצועות. הבנות למדו. הבנות למדו בבית ספר. היו הרבה מקצועות וגם אחד לימד את השני. נניח שאחת רוצה להיות תופרת, הלכה למקום שיש שם איזה תופרת והיא לימדה אותה לתפור. למדה לתפור גרביים ובגדים לילדים קטנים. הכול. הרבה למדו אצל חברים או מכרים, שכנים ובבתי ספר. כך למדו הרבה אנשים. יש מקצועות שהיו למעביד עובדים, והעובדים האלה למדו ממנו את המקצוע. הרבה מקצועות אנשים למדו מהמעבידים שאצלם עבדו.
דינה: אירוסין קוראים לו חטבה (ביקש את ידה באופן רשמי) היה בא החתן לכלה, מביא כיבוד, עוגות, אגוזים ולוז, הוא מביא לכלה מבקש את ידה. מכינים כיבוד והוא בא לבקש את ידה וכך נקרא היא התארסה. כמו בכל מסיבה שעושים. אנשים שמחים ומכינים אוכל חגיגי, דגים, טנזיה, קוסקוס, בשר עם בצל, כדורי בשר עם בצל ומכינים אוכל חגיגי ועושים מסיבה גדולה ושמחה ובאים אנשים, דרבוקות וריקודים ומקשטים את הכלה, רוקדים איתה. הייתה שמחה גדולה. היה החתן מביא זהב ואם החתן מביאה לה גם זהב וסבתא שלו גם היא מביאה לכלה גם זהב. כולם מביאים זהב לכלה. מביאים הרבה לכלה. בגדים, ולפיג'מה כדי שתישן בלילה. אם התארסו כמו שהתחתנו, זהו. הכלה אם היא מאורסת, אם הוא ביקש את ידה, כל האנשים שומעים, כל השכנים יודעים, זהו, היא לא יכולה ללכת עם אחד. היא מאורסת לו. היא יכולה לבוא להוריו, הוא יכול לבוא אליה. כשהחתונה קרבה ימים לא ישנים ההורים של הכלה וההורים של החתן. מכנים הרבה עוגות, ואי ואי ואי, תופרים בגדים, תופרים שמלות. הרבה עבודה יש לפני החתונה. היו שולחים לשכנים. קודם כל למשפחה שלהם. לכל המשפחה של החתן, לכל המשפחה של הכלה. כולם. הוריו, אחיותיו ואחיו וגם היא הוריה, אחיה ואחיותיה גם, וכל השכנים ולבני המשפחה שגרים במקום אחר שולחים להם הזמנה. היו באים הרבה אנשים לחתונה.
מראיינת: כמה ימים חגגו את החתונה?
דינה: שבעה ימים. כל יום באים אנשים, אוכלים ושותים. כל יום. והכלה שמחה וכל יום באים אליהם וזורם יין ואוכל בשפע, ברוך ה' יש שפע. אגוזי מלך ושקדים הרבה הרבה. בחתונה החתן היה שובר את הכוס. אם הוא אומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו אחר כך הוא שובר את הכוס, זה המנהג שהיו עושים, גם היום כך עושים. אותו הדבר.
דינה: בר מצווה עושים מסיבה שמחה מאוד, הרבה אנשים באים לבר מצווה, והילד שיש לו בר מצווה שולחים אותו לרבי שמתפלל בבית כנסת שיודע לקרוא בתורה ויודע ללמד. מלמד אותו לקרוא טוב בתורה. ילד שעושה בר מצווה יודע את כל הפרשה, את כל הטעמים הוא יודע, ומלמד אותו טוב ובשמחה. עושים רק לבנים. בת מצווה אני לא זוכרת שעשו. אנחנו ארבע אחיות. במשפחה שלי אנחנו שמונה ילדים, ארבעה בנים וארבע בנות, היו עושים רק בר מצווה. לבנות לא היו עושים להן. כשנולדו, כמו שסיפרתי לך, היו מברכים את הבת ועושים כמו סעודת הודיה ומברכים אותה והרב המקומי במקום שהיו גרים מתפלל עליה ומברך אותה. לא היו בת מצווה. אני לא זוכרת שדבר כזה היה.