תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם ע"ש חיים (מרני) טרבלסי ז"ל
פרופ' יונה צבר הקדיש את מאמרו באנגלית (Lel-Huza) על הקינות לזכרה של צברייה עדו זקן ז"ל.
מוקדש לזכרה של צברייה עדו זקן ז"ל.
תרגום כללי:
אם החרדה לבנה מזהירה אותו מפני הרוח הרעה של יהודה המרחפת על פני המים, ״ליל הוזא״, בתשעה באב. היא חוששת לו אם יימלט בדרך הנהר (מאיה מאיה) ומזהירה אותו שלא ילך בשדות (= דשתה דשתה) ולא בדרך ההרים (טורה טורה), כי התושבים שם אכזריים ושונאי יהודים (כופרים) ועלולים להרגו. האם שרויה בפחד וצער, חוזרת על המלים ומקוננת ואומרת: וי לי דאֶיה = אוי לי אמא, אוי לי אמא.
לקריאה ראו:
Yona Sabar, Lel Huza: Story and History in Cycle of Lamentation for the Ninth of AB in the Jewish Neo-Aramaic of Zacho, Iraqi Kurdistan, Journal of Semitic Studies, 21 (1976). pp. 138-162
Yona Sabar, The Folk Literature of the Kurdistani Jews: an Anthology, New Haven & London 1982
יצחק אבישור, "הדים מקינות הנשים המבכות את התמוז בקינות נשים יהודיות מכורדיסתאן בליל תשעה באב", בין עבר לערב, ה (תשע"ב), עמ' 145- 154
ליל הוּזַא: קינת נשים בליל תשעה באב
ליל הוזא מָאיֵה מאיה , הו ליל הוזא
ליל הוזא מאיה מאיה, וַי לִי דָאיֵה
לא אָאזיתֵן דַשְתֵה דשתה, הו ליל הוזא
לא עלקי בוך אַן דַשְתָאיֵה וַי לִי דָאיֵה
כַּפוֹרֵיה ואָלָאנָיֵה, הו ליל הוזא
לג עָאפֵה אל דָּן הוזָאיֵה, וַי לִי דָאיֵה
ליל הוזא מָאיֵה מאיה, הו ליל הוזא
ליל הוזא מאיה מאיה, וי לי דאיה
לא אָאזֵיתִן טוּרֵה טוּרֵה, הו ליל הוזא
לא עַלְקִי בּוך אַן טוּרָאיֵה, וַי לִי דָאיֵה
כַּפוֹרֵה ואָלָאנָיֵה, הו ליל הוזא
לג עָאפֵה אל דָּן הוזָאיֵה, וַי לִי דָאיֵה
ליל הוזא מָאיֵה מאיה, הו ליל הוזא
ליל הוזא מאיה מאיה, וַי לִי דָאיֵה
(התמלול באדיבות פרופ' יונה צבר)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו -תשע"ד)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו המבורך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו הברוך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
לזכרו המבורך של מר מרדכי סיידוף (תרפ"ו-תשע"ד)
