א. התפילים. התפילים. בלילה. בליל אנו מביאים את הסַפָּר הביתה. מי שמסודרים. יש להם כסף, מביאים את הסַפָּר הביתה. שרים לו. אנחנו שרים עליו. עושים ארבע (כמות) פול ובריק. ואנחנו עושים ארוחת ערב. למשפחה, המשפחה כולה. וממחרת לובש תפילים. יום התפילים עושים כוסכוס באלעצבאן (מאכל), בירקות ובכל דבר. ומי שיש לו כסף נותן לעניים. יש אנשים שמחלקים סכום כסף. הבנת. טוב. מה שהיינו עושים כולו טוב. כולו. אני זוכרת. זה.

ב. היה עולה לספר? קורא בספר?

א. בטח. בלי שיקרא את הספר?

ב. הוא?

א. כן. כן. הרי מקריא אותו, הרבי מקריא אותו לפני כן.

ב. אה מלמד אותו.

א. כן מלמד אותו. כמו כאן מלמד אותו. ואז כבר ישאר שלושה ימים בלי בית ספר בלי כלום.בלי כלום. שלושה ימים חתן, יאמר.

ב. אה.

א. של תפילים, שלושה ימים.

ב. והיה לו שושבין?

א. אה?

ב. היה שושבין בתפילים?

א. מה זה שושבין? אה. לא.

ב. שושבין. שושבין.

א. מה זה שושבין? כלומר [....] הערבי

ב. בחתונה יש שושבין. שושבין. מישהו שהולך אתו לכל מקום. אין לכם שושבין?

א. כן. נכון. בטח. יש לנו החתן של החתונה לא של ה..

ב. לא של התפילים

א. לא. לא. של החתונה מפחדים עליו. שבעה ימים לא הולך לבד.

ב. אה. הולך אתו...

א. כי הוא חתן אנחנו מפחדים עליו.

ב. מי הולך אתו?

א. אה [...] לא הולך לבדו- החתן.

ב. אהה.

א. החתן או הכלה או לערוסה. לא יוצאת לבד. חייבים שבעה ימים יעשו שמישהו ילך אתם ומי שיבוא אתם.

ב. אבל החתן הזה לא? של הבר מצווה לא?

א. לא. החתן הזה לא? יושב...מביא את חבריו. מסתובב אתם. מבלה אתם. יעשה אתם. כן. כן. שלושה ימים יש לו. שלושה ימים חופש. יש לו.

ב. והבת. לא עושים לה כלום?

א. לא הבת כלום, הבת.

ב. הולכים לבית ספר וזהו. הבנות הולכים לבית ספר?

א. זהו זהו הבנות. זהו.

ב. ועכשיו האירוסין. איך מתארסים?

א. אה. האירוסין? יש אנשים שבאים לשדך את הכלה. משדכים אותה. באה החמות משדכת או .. [...] לפני כן שולח אנשים, אם הם רוצים, מתראים ביניהם. בזמן ש[...] כלומר שהם רוצים ביניהם, באה החמות מביאה את מתנת המוהר בידה.

ב. אתם לא אומרים מתנה. אתם אומרים

א. מביאים מתנה. מתנה. מתנה. כן. מביאה לה שרשרת, ומביאה לה ממתקים. בחנוכה עושה לה הכבוד, עושה לה [...] של חנוכה, עושה לה דבלה ומקרוד ומניקוט. ומביאה לה מטפחת אדומה, מביאה לה דבר מזהב.

ב. אהא.

א. כן. ובחנוכה. ובכיפור. ליל, ליל מוצאי כיפור משפחת הכלה נותנת לחתן נותנים מתנה. נותנים מתנה.

ב. אה. כן.

א. אה, היינו בנאבל כל דבר באחד שלו.

ב. בסדר.

א. כן.

ב. והיו עושים כתיבה?

א. אה. כתיבה. יש אנשים עושים כמו הזה הדבר הזה. גיסתי הגדולה, זאת הגרושה, אביה ציווה, כתב כלומר בכתיבה מי שמתחרט על חברו משלם כסף כך וכך.

ב. מה שמה הכתיבה הזאת?

א. כמו אירוסין. כמו של אירוסין, כלומר. אנחנו לא עושים. היא רק. הוא רק ציווה.

ב. אה, לא עושים כך?

א. לא אנחנו אין לנו. הוא גפצי. משודכת גפצי.

ב. נכון.

א. בגפצה. עושים.

ב. עושים. מה עושים? עושים קניין?

א. כן. קניין ביניהם. כן. ומי שמתחרט על חברו משלם כסף לחברו. אני לא יודעת כמה.

ב. גם אתם קוראים לזה קניין?

א. כן. קניין. ואחר כך בחתונה כבר. לפני, אני זוכרת בליל החינה, בחתונה שלי, ליל החינה, באים רבנים לבית, היו עושים כתובה. כותב, כותבים, ליל החינה ואחר כך לוקחים אותה לאחד (להיכן שהוא), כדי שליל הברכה יקראו אותה.

ב. אה. ליל החינה יכתבו את ה..

א. כן. אני זוכרת אני. כך. ליל החינה.

ב. ו..הטבעת

א. הטבעת זה ליל החתונה. זה ליל החתונה.

ב. ומה כותבים בכתובה?

א. אומרים אותה. נתנו. נתנו כסף כך וכך, ונתנו כלי בית כך וכך, ונתנו כך וכך. היתה הכלה נותנת כסף, את נדוניה לחתן, ונותנת כלי בית קומפלט. שלם.

ב. כן?

א. כלי בית. ברור. כלי בית. [...] לכל הפחות היא נותנת מזרון, נותנת מיטה משלה ואביזרים של האמבטיה ושל הכביסה.

ב. ומה [החתן] נותן?

א. הוא משלים קונה את הבית. קונה, שוכר את הבית וקונה את הריהוט, מה שצריך.

ב. אה.

א. הבנת. ואחרי זה הוא מסיים. הקניות היומיומיות עליו הוא. יעני. בהתחלה הכלה נותנת.

ב. נותנת הכל. וכמה זמן מחכים בין ה..

א. אומרים. אומרים כמה. על כמה חודשים. ואם הקל אלוקים מהר. ויש נותן אלוקים, הנערה יש לה מזל, מגיע גבר, החתן [..] ויקח אותה בלי כסף. כך מעם האלוקים. מתנה מעם האלוקים.

ב. חחח 

א. נכון או לא?

א. אחר כך מתפללים. מתחילה התפילה. היום כולו הולך בתפילה.

ב. למה מתפללים? בשביל מה מתפללים?

א. אנחנו לא יוצאים. מתפללים שחרית

ב. בשביל מה מתפללים? למה מתפללים?

א. למה מתפללים?! יום כיפור!

ב. מה רוצים? בשביל מה?

ב. למה מתפללים יום כיפור?

א. למה כיפור?

ב. כן. למה עושים את החג הזה?

א. למה עושים אותו? זה כיפור. זה כיפור..לא מהתורה. נקרא כנראה בודאי ממנו, כיפור.

ב. כדי שה' ינקה לנו את העוונות.

ג. יכפר עלינו. יכפר עלינו.

א. זה כיפור, כיפור, נאמר מן הר סיני ייראה לי. כך לא? אולי טעות? [...] משהו אחר?

ב. כן. כתוב בתורה.

א. כן. זה מהתורה. מהר סיני. כיפור מקובל מהר סיני. לא כמו דברים אחרים תיקנו אותם החכמים. זה כיפור מהר סיני.

ב. אבל למה? למה? א. זה ממנו בו.

ב. כדי שיתנקו לנו העוונות.

א. כן. כן. זה לא עניינו דבר זה. זה ברור. התקבל עם התורה. ירד עם התורה, כיפור. אה.

ב. מתפללים יום...

א. אחרי שחרית, נעילה... לא מוסף. אחרי מוסף. נחים שעה. ירדו שעה. יש שיושבים חברה קוראת תהלים.

ב. מה זה חברה?

א. הכוונה חבורה מתאספים קוראים תהילים. חברה. חבורה, מתאספים. מתאספים, מתאספים קוראים תהילים. אחרי התפילה, אחרי התפילה נפרדים, הולכים לנוח שעה. ויש שמתאספים ויושבים קוראים תהילים.

ב. אהא. א. אחר כך מכריזים מנחה. תזכירי.

ב. כן. כן.

א. כי האנשים כולם מפורדים ואסופים. מכריזים לומר לך זמן מנחה.

ב. מנחה, מנחה.

א. כדי שיחזרו, יהיו נוכחים.

ב. יתאספו.

א. אחרי מנחה. נעילה. אחרי הנעילה על פי היום, מוסיפים לקרוא מעט סליחות.

ב. מוסיפים אחרי נעילה?!

א. מה?

ב. אחרי נעילה מוסיפים לקרוא?

א. מה?

ב. אחרי נעילה מוסיפים לקרוא?

א. אחרי נעילה, הרי את רוצה את המנהג של ג'רבה, מוסיפים לקרוא הסליחות. כדי לא יוציאו, כדי שיוסיפו את החול על הקודש. מוסיפים לקרוא סליחות כדי להוסיף החול על הקודש. אחרי זה ערבית. אחרי ערבית מכינים את הנרות שלהם וחוזרים בהם.

ב. כן.

א. דלוקים מהיום. רוצים לחזור בהם דלוקים. יכנסו בהם לבית, דלוקים. קילומטר חוזרים בהם.

ב. דלוקים?

א. דלוקים! ומי שנכבה. לא נכנס הביתה עד שחוזר ומדליק אותו. תזכירי אותה. תזכירי אותה! חחח ויש, יש שמגיע לו דלוק.

ב. כן?!

א. אנחנו נכנסים לאכול ארוחת ערב. אחרי כן אנחנו יוצאים לברך את הלבנה. ידוע. מנהג. אחרי הלבנה אנחנו מזיזים את הסוכה.

ב. מתחילים קצת לבנות.

א. אנחנו מתחילים קצת בסוכה.

ב. למה?

א. זה משהו. למה?! מחיל אל חיל. תמיד אומרים אותה.

ב. מה זה?

א. הכוונה. ממצווה למצווה. לא מפסיקים. ממצווה ממצווה. לא אכלנו תרנגול ו...

ב. והפסקנו (צוחק)