פנינה: כשהתחתנתי עם ישראל, שיהיה בריא, עשו חתונה במגרש כדורסל, כדורגל, אוכלים ושותים. הייתה במה שעלו עליה, המשוררים שרו, והרקדנים רקדו שבעה ימים. כל לילה הולכים ומשמחים את החתנים.

נעמה: החתונה שבעה ימים? מה עם העבודה? באיזו שעה הלכו לישון?

פנינה: בארבע-חמש בבוקר. אני זוכרת בשלוש בלילה. חברה אחת ליוותה אותנו הביתה, היו עוד שניים, תנעמי וסאלם מוסא, היו נותנים סקצ'ים, דיברו ואנחנו צוחקים. עושים הצגות. צחקנו מהמילים שאמרו. משמחים חתן וכלה. ישנו בשעה שלוש-ארבע. אני זוכרת אנשים שמחים. לא כמו היום, דאגות לזה ולזה. היו שמחים בחיים. לא היה הרבה כסף אך הלב היה שמח.