עברית

הכנות לקראת חג הפסח

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

ההכנות לחג הפסח כללו נקיונות ואפיית מצות. את החיטה בררו אחד אחד. לאחר מכן היו טוחנים את החיטה בעזרת מטחנה מיוחדת. היו ממלאים כלים עם מים, מכסים אותם ומשהים אותם ללילה. היו לשים ומרדדים את הבצק בזריזות ואופים את המצות בטאבון. הנשים הכינו את המצות והגברים אפו.

מתואר כאן גם תהליך הגעלת הכלים.

פרנסה בארץ

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

כשבעלה עלה לארץ הוא היה סבל והרים שקים למשאיות. עד שיום אחד נודע הדבר לאמו, שעדיין שהתה בחו"ל. היא שלחה לו מכתב וביקשה להפסיק את העבודה הזו מיד. ואכן הפסיק.

הם קנו עיזים עם שותף וחלבו אותם. הם התפרנסו מחליבת העיזים. היא הייתה זו שחלבה את העיזים.

לאחר מכן רכשו כבשים בשיתוף עם אדם מנתיבות, עד שפרצה מחלה של כבשים ואז הוא לקח אותם למושב אחר - לוּזִית.

לאחר מכן בעלה בנה תחנת דלק בכניסה לנתיבות, ביתו ניהלה אותה יחד איתו.

עלייה והתיישבות בנגב

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

שרה עלתה לארץ בשנת 1955, הם הגיעו באוניה לנמל חיפה, שם חכתה להם משאית ולקחה אותם ישר למושב יושיביה. ביושיביה הם קיבלו מיטות ברזל ומזרני קש, פרימוס לבישול ועוד פרימוס להכנת חמין. חמין הם מכנים 'טְפִינְס'.

התנאים במושב באותה תקופה לא היו טובים, הביוב זרם ברחובות. הם כיבסו את הבגדים בידיים.

הם קיבלו בית של חדר אחד, לא היו תשתיות ולא היה חשמל ברחובות.

פרעות ביהודי אלג'יריה בחסות הנאצים

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

בתחילה היחסים בין היהודים לבין המוסלמים היו טובים. הם היו מזמינים זה את זה אף לחתונות. היהודים לא אכלו בחתונות המוסלמים, רק צפו בחגיגות וניגנו בכלי בשם זרמן. הערבים באו לחתונות היהודים, אכלו והשתתפו בחגיגה.

עד שהגיעו הגרמנים (בתקופת מלחמת העולם השנייה). זה היה ביום השבת, פתאום כיסו מטוסים את השמים והחשיכו את היום. רצנו לכביש אבל לא היה לנו לאן בדיוק לברוח. היו מוסלמים שניצלו לרעה את המצב. 

היו ערבים שאהבו את אבי והזהירו אותו מפני כאלה שרצו לפגוע בו, הם הציעו לו להסתגר בחנות שלו כדי לא להפגע (אביה היה צורף).

מעשים אלה נעשו ע"י המוסלמים בגיבוי הנאצים שציוו עליהם להציק ליהודים.

לשון סתרים של צורפים

הערה: השיחה מתנהלת בעברית ובערבית.

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: , לשון סתרים
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

ריהוט הבית

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: , עיצוב הבית
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

באל-וואד (סוף) לא היו להם מיטות, הם ישנו על הרצפה והתכסו בח'ולי, זו מן שמיכה מעבודת יד.

דודתה נהגה להכין ח'ולי בנול, יש לח'ולי צורות וצבעים לרוב.

חלום

שם הדובר/ת: 
שרה אטיאס
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
83
שנת עלייה לארץ: 
1955
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

שרה מספרת על אחד מחלומותיה. בחלום היא ראתה איש ושמו חיימם שעלה לארץ לבד. היא יושבת והאיש אומר לה: "שלום אחותי". היא גם רואה אנשים רוקדים בחלום.

חג הפורים

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

נהגו לקרוא את מגילת אסתר, לחלק משלוחי מנות.

נהגו לחלק לילדים דמי פורים. מעות אלה נתכנו גם הם 'פורים'- פורימי (=דמי הפורים שלי).

 

אירוסין ונישואין

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
נושאי השיחה: 
תיעוד: 
'יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

לפני יום הנישואין היו חוגגים שבעה ימים. נהגו להביא את החתן והכלה לבית כאשר פניהם מוסתרים במטפחת - לאישה, מטפחת אדומה ולגבר לבנה, ושרו לכבודם שירי חתונה.

ביום השביעי עורכים את החתונה והחופה. מבשלים תבשילים מיוחדים ועורכים סעודה.

מנהגי ראש חודש

שם הדובר/ת: 
ג'ולי-דליה ביתאן
מגדר: 
אישה
עיסוק: 
עקרת בית
גיל בעת התיעוד: 
82
שנת עלייה לארץ: 
1950
ארץ המוצא: 
קהילות המוצא: 
תיעוד: 
יהודית הנשקה, סוזי ורחמים כהן
מועד התיעוד: 
2018

תרגום: 

תרגום כללי:

בכל ראש חודש בישלו מאכל בשם "ברקוקש". זהו סוג של קוסקוס אך עבה מאוד, בגודל של פתיתים. עיבדו את החיטה הטחונה עם נפה לקבלת הברקוקש;  אכלו אותו עם מרק סמיך ובו עגבניות, פלפלים, פול וגרגרי חומוס. (היא נשאלת אם הוסיפו לו חמאה. תשובתה שלילית.

האם הדליקו נר לרגל ראש חודש?

כנראה שלא. הם הקפידו להדליק נרות שבת מיום שישי בבוקר.. נהגו לשים פתיליות ולהדליק. הדליקו גם נרות אחרים ליומיום.